יסודות הנזיקין - חישוב פיצויים בנזקי גוף / ד"ר שמואל ילינק
הקורס בכיוון המעשי והמטרה בסוף הקורס לכדי אפרשות להכין ולכתוב תחשיב נזק כהלכתו. בעיקר בתחום הנזק. תחום חישוב הפיצויים יצריך אותנו לסייר בכל מיני מקומות עד שנגיע לחישובים המסובכים. תחשיב נזק אפשר לעשות בכל מיני צורות. למה חשוב לדעת איך עושים את התחשיב?
ראשית צריך לדעת לאיזה בית משפט להגיש את התביעה. השאלה אם נלך לשלום או מחוזי היא שאלה קריטית – ראשית בהיבט אגרה. בנזקי גוף האגרה נמוכה יחסית (ברגילות 2.5%, חצי בהצלחה וחצי בסוף). בשלום כ-700 ובמחוזי כ-1200. המלאה – 7000 ובמחוזי – 40,000. אם התובע זוכה הנתבע משלם. אבל – אם הגשת למחוזי וקבלת מליון (אם מתחת ל60% מסמכות המחוזי שהיא 2.5 מליון – אם פחות ממליון וחצי) התובע ישלם את הפרש האגרה (הנתבע ישלם כאילו הוגש בשלום והיתרה ישלם התובע).
בנוסף, הניסיון מראה שאותו תיק עם אותם נתונים – במחוזי זה יכול לצאת פי שנים. התיקים נראים אחרת. מבחינה זו כדאי להיות במחוזי כשמדובר בתביעות שדורשות התעמקות גם אם זה מתחת לסף התביעה. אם רואים שהתיק קטן לקראת הסוף ניתן לפנות לגישור או לבקש העברה.
שנית, האם כדאי לקבל את התיק? אם לא יודעים את תחשיב הנזק יכולים לקבל תיק לא כדאי.למשל בפטירה בטרם עת של אב קשיש. גם אם הייתה רשלנות – זה דורש חוות דעת. אך בסוף בגיל כזה לא תקבל מליונים. בלי בדיקה מדוקדקת של הערכת הנזק בתיק אפשר לנהל תיק בשביל כלום.
שלישית, יש ניכוייפ שונים מהתחשיב כמו ביטוח לאומי. אם בעקבו תהמקרה הנפגע יקבל ביטוח לאומי יכול להיות מצב שהתקבולים עם הטבות אחרות יבלעו את כל התביעה. [לפעמים מגיעים ל25% מהנזק כשהתביעה נגד צד ג' – כשהתביעה עובד נגד מעביד אין 25%.]. בעיקר בתיקים הקשים הביטוח הלאומי נותן סכומים משמעותיים וזה בולט.
גם במו"מ – שופט מציע הצעה – צריך לדעת מה השווי האמיתי. איפה החלק הבטוח.
נקודה נוספת היא תכנון מס. הפיצויים בגין נזקי גוף פטורים לפי סעיף 9 לפקודת מס הכנסה. יש שאלה אם תשלומים עיתיים לפי הפלת"ד פטור לפי סעיף 9. גם לגבי ריבית והצמדה – ריבית חייבת במס. חברות הביטוח מנכות מס במקור. אם התיק מגיע עד סופו והוא מחייב את החברה היא תשלם את הריבית. איך ניתן להתחמק מזה? ע"י פשרה. אם חלק הריבית משמעותי יש לתת על כך את הדעת בעיקר כשמדובר בנזק גדול שאירע בעבר הרחוק.
ידיעת חישוב הנזק משפיעה על התזמון – האינטרס שלנו הוא להגיש את התביעה כמה שיותר מהר וצריך לדעת אם המצב יכול להחמיר. הזמן הנכון שהמצב הרפואי התגבש והרופאים אומרים שאין להם יותר מה לעשות.
במהלך הקורס לא נעסוק בשאלות המשטיות העמוקות איך נתבע כך או אחרת. למשל היום הטרנד הוא פגיעה באוטונומיה. צריך לזכות שמטת דיני הנזק היא הרתעה ולא ענישה. מוכרת האפשרות לפיצויים עונשיים אבל הרתעה היא התפקיד המרכזי. שלמזיק, לרשלן לא יהיה כדאי לעשות זאת שוב. בנוסף גם חלוקה צודקת של הנטל.
בנזק שאינו נזק ממון – כאב וסבל, קיצור חיים, פגיעה באוטונומיה – שאינו מוגדר ע"י תלוש שכר – העקרונות פחות ברורים וזה לפי התרשמות. יש מקרים שיש חזקות – סדרת מקרים שגם המחוקק והפסיקה קבעה חזקה כמו שכר ממוצע במשק.
מה שמסבך הוא הכללים השונים של תביעות הפלת"ד לעומת הפקנ"ז (עבודה, נפילה על מדרכות) – אז צריך להוכיח רשלנות. כשמחשבים אותו ראש נזק בפלת"ד זה שונה כמו בכאב וסבל.
לכן אסור להתייחס לחישוב הנזק באופן אוטומטי. כדי לא לשגות בשאליות ולדעת מה לדרוש.
נעבור לכמה מונחים שילוו אותנו
קרן – סכום עיקרי, הון יסודי. לכל תביעה בנזקי גוף יש קרן. תמיד לקרן מתווספת הצמדה וריבית.
הצמדה – חוק פסיקת ריבית והצמדה. נותן סמכות לביהמ"ש להוסיף הצמדה לפי שיעור עליית המדד לשם שמירת ערך הכסף.
ריבית – החוק מבחין בין ריבית צמודה לשיקלית. היו זמנים שריבית משפטית (הריבית שבית המשפט מוסמך לפסוק) הייתה 8% ויותר. הריבית הפכה לצמודה – גם על ההצמדה ולא רק על הקרן. בהמשך יצאו תקנות פסיקת ריבית והצמדה הקובעות ריבית משפטית לפי ריבית חשכ"ל (החשב הכללי). בתביעה לנזקי גוף אין חובה לציין סכום אלא רק לציין סמכות (שלום/מחוזי), אך כן צריך לציין נזק מיוחד. כל שלושה חודשים מתפרסמת הודעה חדשה על שער הריבית של החשכ"ל. כשיש הפסד כל חודש צריך לעשות בנפרד ריבית לכל תקופה.
שערוך – האם ניתן לשערך הפסדים עתידיים? שערוך מתייחס לעבר. היוון מתייחס לעתיד.
מדד המחירים לצרכן – היום המדד פחות משתנה ממה שהיה בעבר. הצמדה למדד פירושה הצמדה למדד ערב האירוע בהשוואה למועד התשלום. למשל התובע היצע X לשיפור דיור ואז היה מדד. מדד בסיסי – מדד שהיה ידוע ערב ההוצאה. מדד בגין חודש X – זה מדד שהוא שני מדדים אחרי המדד הידוע. בדיני הנזיקים תמיד מתייחסים למדד הידוע. אם פעולה נעשתה ב1.1.10 ופהס"ד ניתן ב1.1.11נשווה בין מדד נובמבר 09' למדד נובמבר 11'. השינוי בדרך של ריבית דריבית – זה לא חיבור של מדדים אלא ביחד למדד האחרון. 1951 החלו להימדד מדדים. בשערוך צריך לשים לב על איזה בסיס – על בסיס המדד שב51' היה 100, ויש בסיס 60' ועוד.
שכר ממוצע במשק – זה חשוב בעיקר לתיקי פלת"ד שם יש הגבלה של גובה השכר שמובא בחשבון – לא יובא בחשבון שכר העולה על שילוש השכר הממוצע במשק.
היוון – ערך נוכחי של הפסדים עתידיים. הרבה נתקלים בהיוון בקרנות פנסיה. ההיוון המשפטי מביא בחשבון שיעור ריבית ואורך תקופה בלבד. נעשה ע"י אקטואר. יש סוגים שונים של היוון.
מדד המחירים
לוחות סטטיסטיים – למשל לוח של תוחלת חיים. חשוב לדעת לכמה זמן לחשב הנזק. לכל גיל תוחלת חיים משלו. מי שהגיע למשל לגיל 79 תוחלת החיים שלוהיא לא הממוצע (82) אלא יותר. בלוח סטטיסטי יש נתוני שכר ממוצע, תוחלת חיים ועוד.
ל.מ.ס.
מל"ל – מוסד לביטוח לאומי -
טבלאות היוון.
עקרונות בסיסיים:
השבת הנזק לקדמותו – כסף לא יחזירו המצב לקמותו אך הכוונה מבחינה ממונית. המושג אינו מעוגן בחוק.
חובת הקטנת הנזק – מישהו שהפסיק לעבוד כי נפגע מתאונה בלי סיבה אמיתית אינו זכאי לתשלומים עבור זאת. זה גם עושה רושם הרבה יותר טוב שאדם מנסה.
נזק מיוחד ונזק כללי – נזק כללי הוא נזק עתידי.
נזק שאינו נזק ממון
רשלנות חובת זהירות – אם אין נזק שנגרם כתוצאה מההתרשלות אין רשלנות אלא התרשלות. אם בתיק תפסק רשלנות תורמת במקרה של נפילת מדרכה או עובד במפעל שנפל אחרי אזהרות – נניח שהביטוח הלאומי הוא 750 ונפסקו מליון. קודם מנכים רשלנות מהנזק ונשאר 800 ואחרי ניכוי הביטוח נשאר רק 50 אלף וזה קריטי.
שיטות חישוב מקבילות – ראינו שיש חישוב לפי פקנז ולפי פלתד.
איסוף נתונים – מצב רפואי לפני ואחרי תאונה; גיל השכלה והכשרה; הכנסה ועבודה; הוצאות; רמת חיים (חשוב במקרים של מישהו שעובד בשחור); תנאים סוציאליים; עזרת בן הזוג.
השיעור היום אמור להמשיך לצקת את עמודי היסוד. תחילה, נשלים נקודה הנוגעת לשכר הממוצע במשק – יש שני סוגים – אחד של הביטוח הלאומי ויש אחד השכר הממוצע במשכר המתפרסם ע"י הלמ"ס.
פעם בחודש הלמ"ס מודיעה על השכר הממוצע. יש של שכר ויש סה"כ, ויש עובדים מחו"ל ועובדים ישראלים. יש עם עובדי שטחים ובלי עובדי שטחים. לפעמים זה למגזרים שונים. זו הערה משלימה לפעם הקודמת.
היום נעבור על החוקים שמשפיעים על חישוב הפיצויים. אלו חוקים צריך להביא בחשבון כאשר אנחנו יושבים לחשב את הנזק. לא נתחיל מהחוקים הבסיסיים – החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף). אדם מספר שנפגע בתאונה ובמהלך הטיפול נפגעו הכליות והפסיקו לתפקד ואחיו תרם לו כליה. מה אפשר לעשות איתו? לכאורה אפשר היה לדרוש מהמזיק לממן השתלת כליה. בפועל זה מסובך לקדם זאת באמצעות כסף, אך מה עם האח כתובע נוסף?
תיק אזרחי (י-ם) 782/95 נפתלי איוב נ' הפניקס; בר"ע במחוזי 1968/99. בחוק להטבת נזק מדובר על נזקים כספיים לנפגע,[1] וכאן השאלה האם יכולה להיות הטבת נזק בגוף ע"י איבר. האח התורם אחרי שהציל את אחיו תבע את חברת הביטוח. בבית משפט השלום זכה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה ואישר את פסק הדין. למה בעצם שלא נרחיב את היריעה ונאמר שכל מי שתורם כליה לזולתו ידרוש פיצוי מחברת הביטוח שלו? גם נחסך הרבה כסף כשלא נדרשת דיאליזה. בעבר המרצה הגיש תביעה כזו בשם מספר תורמי כליות. הטענות התקבלו בחלקן – נפסק פיצוי של כמה עשרות אלפים בלבד (36 אש"ח). בעליון הערעור של קופות החולים התקבל אך בית המשפט העליון הורה שלא להחזיר את הכסף (ע"א 8447/06 קופ"ח מאוחדת נ' היימן ואח'). חוץ מהשתלות מה עוד יכול להיות הטבת נזק בגופו שאלה.
בכל אופן איך החוק רלוונטי לחישוב נזק? סעיף 2 –
גרם אדם לזולתו נזק גוף, רשאי מי שהיטיב את הנזק להיפרע את הטבת הנזק מן המזיק עד כדי סכום שהמזיק היה חייב למוטב על פי כל דין בשל גרימת נזק הגוף אלמלא הוטב הנזק על ידי המיטיב.
החוק מאפשר למיטיב הנזק זכות תביעה ישירה נ' המזיק ומבטחו. התביעה מוגבלת בסכום שהמזיק היה חייב לשלם בגין נזק הגוף – אם לא נדע לחשב לא ניתן לדעת מה התקרה.
יש אפשרות שהמוטב (הניזוק) יכלול הטבת הנזק (של מיטיב הנזק) בתביעתו, יש אפשרות שלא.
חלק מאיסוף הנתונים שלנו הוא למשל שאם אין הפסדי שכר כי המעביד של הניזוק שילם עבורו. עדיף לכלול זאת כי ייתכן שבעתיד המעביד יתעורר ויבקש את הכסף (תלוי בהסכם העבודה).
החוק הראשון שהיינו פותחים הוא כמובן פקודת הנזיקין, אלא שכמעט שאין שם סעיפים שעוסקים בעריכת החישוב.
סעיף 35 שעוסק ברשלנות – התרשלות ללא נזק איננה רשלנות. רק כשנגרם נזק.
עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.
איך מחשבים נזק זה? 80-78 עוסקים בנפטרים –
גרמה עוולה למותו של אדם, והיה אותו אדם, אילולא מת, זכאי אותה שעה לפיצויים לפי פקודה זו בעד חבלת גוף שגרמה לו העוולה – יהיו בן זוגו, הורו וילדו זכאים לפיצויים מן האדם האחראי לעוולה.
למשל חולה סופני והייתה באותו מקרה רשלנות רפואית. עד שיהיה פס"ד האדם ימות – האם לצרף התלויים לתביעה? אי אפשר לתבוע תביעת תלויים לפני שאדם מת, זו תביעה שעוד לא נולד. העוולה עוד לא גרמה למותו של אדם. באופן מוזר צריך לחכות. זה עדיין לא החישוב.
הפיצויים וחישובם
80. בתובענה לפי סעיף 78 יש למסור פרטים בדבר האנשים שלטובתם היא מוגשת ובדבר הפסד הממון שסבל כל אחד מהם עקב מות הנפגע, והפיצויים יינתנו בעד הפסד הממון שסבלו למעשה, או עתידים לסבול אותו למעשה, ובכלל זה הוצאות שהוציאו לקבורתו; לאחר שינוכו מסכום הפיצויים הוצאות משפט שלא נגבו מהנתבע, יקבע בית המשפט בשעת שפיטה, את חלקו של כל אחד מן הזכאים בסכום הנותר.
נדרש לחשב את הפסד הממון עקב מות הנפגע – גם הפסד עתידי. מדובר בתביעה כלכלית, לא על הצער. על הפסד ממון בלבד. יש גם עילה שנקראת אובדן שירותים – זה הדבר היחיד החורג מהפסד ממוני (שירותי אב –למשל הכנת ש.ב.).
סכומים שלא יחושבו
81. בקביעת סכום הפיצויים לא יובאו בחשבון –
(1) סכום שנתקבל או שזכאים לקבלו במות המת לפי חוזה ביטוח;
(2) סכום ששולם או שחייבים לשלמו לרגל האבל על המת.
אם המנוח היה מבוטח המזיק לא יכול לנכות מהפיצוי את סכום הביטוח. אם למשל מישהו רוצה להיקבר דווקא במקום מסוים וזה עולה המון – האם ניתן לתבוע זאת? יש הבדלים שונים בין עדות בנושא אך בכל אופן לא ניתן לכלול זאת בתביעה.
סעיפים 84-83 פחות חשובים לחישוב הנזק.
סבל אדם נזק עקב עוולה – אין פסק הדין שניתן נגד מעוול החב על אותו נזק חוסם בעד הגשת תובענה נגד אדם אחר שאילו נתבע לדין היה חב על אותו נזק כמעוול יחד.
גם אם הוגשה תביעה נגד כמה מעוולים וכל אחד אחרי באחוז אחר- אפשר מאחד לגבות הכל. הכלל הוא שמעוולים במשותף חבים יחד.
סעיף 89 עוסק בהתיישנות – 7 שנים, אך יש מספר ימים שמהם מונים את ההתיישנות. 10 שנים כשלא מגלים את הנזק אלא יותר מאוחר.
החוק הבא שבו יש יותר הנחיות בגלל הרצון לצמצם, אוליכדי להפחית את שיעור הפיצויים – חוק הפלת"ד ותקנותיו.
סעיף 4 – תרופה על נזק גוף -
4. (א) על זכותו של נפגע לפיצוי על נזק גוף יחולו הוראות סעיפים 19 עד 22, 76 עד 83, 86, 88 ו-89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן - פקודת הנזיקין), ואולם –
|
(1) בחישוב הפיצויים בשל אבדן השתכרות ואבדן כושר השתכרות לא תובא בחשבון הכנסה העולה על שילוש השכר הממוצע במשק (להלן - הכנסה מרבית); היה שיעור אבדן השתכרותו ואבדן כושר השתכרותו של הנפגע פחות ממאה אחוזים, תופחת גם ההכנסה המרבית שתובא בחשבון בחישוב הפיצויים, בשיעור שבו פחת ממאה אחוזים;
זו דוגמא לחשיבות הידיעה מהו השכר הממוצע במשק. אם שנפגע – אם נפגע בת"ד – לא יביאו בחשבון הכנסות מעל סכום מסוים (שילוש השכר הממוצע).
מי שמרוויח 70 אלף ונכותו 20%. לכאורה ההפסד הוא אחוז הנכות מתוך השכר – 14 אלף שקל לכאורה (נעזוב את הנטו והברוטו). כשיש הגבלה של שילוש השכר מורידים זאת מהשילוש או מהסכופ המקורי? ההלכה שכאילו המעבר לשילוש לא קיים והנזק נגזרם מאחוז הנכות המוגבל בשילוש. במקרה שלנו 20% מהשילוש ולא מהשכר של ה70 אלף (למרות שה20% מה70 לא חורגים מהשילוש). ההגבלה חלה על העבר והעתיד כאחד – גם על אובדן השתכרות וגם על אובדן כושר השתכרות.
לענין פסקה זו, "השכר הממוצע במשק" - השכר הממוצע במשק לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או השכר הממוצע כמשמעותו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, כפי שהם ערב קביעת הפיצוי, הכל לפי הגבוה יותר.
(2) היו הפיצויים האמורים פטורים ממס הכנסה יחושבו הפסדי הנפגע לענין פיצויים אלה לפי הכנסתו לאחר ניכוי מס הכנסה החל עליה בעת קביעתם, ובלבד שההפחתה בשל ניכוי המס כאמור לא תעלה על 25 אחוזים מן ההכנסה שלפיה יחושבו פיצויים אלה.
שיעורי מס ההכנסה חלים לפי מועד פסק הדין. יש גג של 25% (לא במדרגות, אלא בסה"כ בחישוב של סך ההכנסה מול המס). מי שמרוויח 10,000 נניח שהוא אלפיים – יורידו אלפיים. יש החמרה עם בעלי המשכורות הגבוהות לגבי שילוש השכר אך הקלה עם אחוז מס נמוך ממה שהיו משלמים. בכל אופן צריך להוריד רק מס הכנסה ולא מס בריאות וכדומה. לא הנטו אלא רק הפחתת המרכיב של המס הכנסה כשיש הגבלה מקסימאלית של 25% ("נטו פלת"ד"). ככלל, השכר הקובע הוא לפי הברוטו למרות שהניזוק מעולם לא היה מקבל זאת. בפלת"ד חורגים מכלל יסודי זה.
(3) הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאה אלף לירות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להגדיל סכום זה.
חוק הפלת"ד נכנס לתוקף 25.9.76. המדד הידוע הוא אוגוסט 76'. הסכום המקסימאלי הוא לצורך העזבון ולורך כאב וסבל (נזק שאינו נזק ממון). יש לגבי זה תקנות מיוחדות שנגיע אליהן.פה הנזק שאינו נזק ממון מוגבל. יש גם תקנות לעניין תשלומים עיתיים מכוח סעיף 6 לחוק. את האפשרות של תשלומים עיתיים בתי משפט אמצו לא רק בתביעות פלת"ד.
|
(ב) הסכום המקסימלי לפי סעיף קטן (א)(3) יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן מיום תחילת חוק זה או מיום הגדלת הסכום, לפי הענין; שר המשפטים רשאי, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לקבוע בתקנות מבחנים לחישוב הפיצויים האמורים באותה פסקה.
|
(ג) בית המשפט רשאי ליתן פסק דין על דרך הפשרה לענין זכותו של נפגע לפיצוי לפי חוק זה, אם בעלי הדין הסכימו לתת לבית המשפט סמכות כאמור; פסק הדין יהיה ניתן לערעור ככל פסק דין אחר.
סעיף חשוב נוסף הוא 16 הנוגע לשכר טרחה והגבלתו. כאן חישוב הנזק קריטי לכדאיות התיק. אפשר לקבוע שכר מראש וההגבלה לא חלה.
|
16. (א) המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תקבע, באישור שר המשפטים, תעריף מקסימלי לשכר טרחה של עורך דין בעד הטיפול בתביעות לפי חוק זה, ובלבד ששכר טרחה שנקבע לפי תוצאות הטיפול לא יעלה על 8% מהסכום שהוסכם לשלמו לנפגע, ואם היו הליכים משפטיים - על 13% מהסכום שנפסק; מי ששילם שכר טרחה העולה על התעריף המקסימלי, זכאי להחזר העודף.
(ב) הרשות הנתונה לועד מחוזי של לשכת עורכי הדין לפי הסיפה של סעיף 82 לחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961, לא תהא נתונה לו לגבי תעריף שנקבע לפי סעיף זה.
שתי הערות לסיום – כל מה שנפסק ללקוח כולל שכר טרחה או השתתפות בשכר טרחה – אם זה 100+ שכ"ט האחוז נגזר ה100. אך אין כאן תשובה חדה. השאלה מה סכום שנפסק – הסה"כ הכולל או בניכוי שכר הטרחה. כדאי לעגן זאת בהסכם שכר טרחה כך שזה יהיה אחוז מהסכום הכולל.
הערה שני – אם קבלת תיק פלתד ורגע לפני פשרה מוחלף ייצוג – התוצאה בפס"ד של מלצר שכולם לא יכולים לגבות בסה"כ מעל האחוז הקבוע. כך אם רוצים להעביר למישהו תיק ייתכן שעוה"ד השני יקבל רק 7% וכד'.
שיעור 3
היום נדבר בעיקר על נזק שאינו נזק ממון. קודם נשלים את סקירת החוקים ומחפשים מה משפיע על החישוב, לא את הזכויות המהותיות.
התחלנו בחוק לתיקון דיני הנזיקין, פקנ"ז, חוק הפלת"ד ותקנותיו, חוב הביטול הלאומי, חוק פיצויי פיטורין, חוק שירות המדינה [גמלאות], חוק פסיקת ריבית, חוקי הנכים, תקסד"א, גיל פרישה שווה לעובד ולעובדת, אחריות למצורים פגומים, חוקי הפניסה; צו הרחבה, חוק ההתיישנות, שכר מינימום, פק' הראיות,החוק לציקון דיני הנזיקין.
ביטוח לאומי – אדם לא יכול לבוא ולומר למזיק אני לא רוצה למצות את זכויותי לפי חוק ביטוח לאומי. זה יעלה לו ביוקר כי יעשו לו ניכוי רעיוני. אתה חייב להגיש תביעה – חייבים לנסות למצות את הזכויות. אחד החוקים הבולטים בצד הזכויות וגם בצד ההשפעה על החישוב הוא חוק ביטוח לאומי. בצד הזכויות יש נכות כללית – זכאי כל אדם בישראל לא משנה אם מדובר בת"ד, תאונת עבודה, החלקה באמבטיה, בעיה תורשתית, כל בעיה רפואית שבאה לידי ביטוי באחוזי נכות. אם זה כתוצאה מתאונה – הוא חייב למצות את זה.
לא כל אחוז נכות כלשהו מזכה בנכות כללית. יש תנאי סף של אחוז נכות והשפעה על כושר עבודה ועוד. כל נוכת באה בחשבון. יש שיקום וקצבאות זקנה ושארים וקצבת תלויים. במקרי מוות יש קצבת תלוייםאו שארים ולכן בכל מוות יש ניכוי מהנזק של תגמולי הביטוח הלאומי שנחשבים כהטבת נזק שיש לנכותה. אין כפל גמלה.
אדם שנפר והותיר שארים – המשפחה תמיד זכאית לקצבת שארים וגובהה נקוב חוק. בתאונת עבודה היורשים או התלויים זכאים לקצבת תלויים והיא מושפעת מגובה השכר שהיה למנוח. הב"ל עובד על נטו ויוצא שהאלמנה מקבלת נטו גבוה יותר מהנטו שהבעל הביא. יש מצבים מוזרים.
הביקורת על ב"ל היא על הביצוע, לא על הזכויות. לפעמים הזכויות ממש מופלגות.
בכל אופן, אחד הכללים הועקרונות ואנחנו עדיין מדברים על הצד המהותי – יש כלל שחשוב לזכור שאומר שאין כפל גמלאות בב"ל. דוגמא: אדם שהוא זכאי לנכות כללית ועובד ונפגע בתאונת עבודה לא יקבל גם גמלת עבודה אלא עליו לבחור בניהן (בעקרון לפי הגבוה).
את החישוב של הב"ל שמנכים מהפיצויים שנפסקים עושים ע"י היוון. יש היוון רגיל והיוון של ב"ל. יש תקנות מיוחדות לפי חוק ב"ל שהשתנו לא מזמן.
מספר סעיפים – סימן ד' – 328 ואילך – תביעות נגד צד שלישי. הב"ל זכאי לתביעת שיבוב נגד המזיק אם המזיק גרם לתשלום לניזוק. מעל 20% תשלום חודשי. מתחת זה מענק חד"פ. אז הב"ל מהוון את התשלום החודשי ויכול לתבוע אותו. אם מסתבר שהנפגע תרם לאירוע – ינכו בתביעת הב"ל באותו שיעור.
יש סעיף שאומר שיש מצבים שהב"ל יקבל רק 75% ויש אפשרות שהנפגע יקבל עוד 25% על הנזק (329). זה נעשה כי הב"ל תלוי בנפגע בשביל להוכיח את הנזק. הב"ל פונה לעו"ד של הנפגע ומבקש שיתוף פעולה והחוק מנסה ליצור מנגנון שיגרום לניזוק לשתף פעולה. הב"ל מצארף פעמים רבות לתביעה עצמה של הניזוק. כאשר הניכוי גדול עד שהוא בולע את הנזק שעדיין הנפגע יכול לקבל 25% מהנזק. אם הנזק 100 והב"ל 150, יקבל הנפגע עוד 25, למרו תשבעקרון כל סכום הנזק נבלע בב"ל.
כל מה שאמרנו זה אך ורק בתביעות נגד צד ג' להבדיל ממעביד. אם הגורם היחיד הוא מעביד כל מה שאמרנו לא קיים. הב"ל הוא למעשה מכסה את המעביד ליום פקודה. הניכויים לפי פקנ"ז – כל הטבת נזק שיש לנפגע ממקור כלשהו צריך לנכות, אא"כ יש הוראה שלא צריך לנכות.
פיצויי פיטורין – סעיף 5- מי שנפטר יש לשלם פיצויי פיטורין. הפסיקה כיום שלא מנכים כי זה היה משולם בכל אופן גם שלא כתוצאה מהתאונה.
חוק הנכים תגמולים ושיקום וחוק הנספים – יש גם חוק דומה לנפגעי פעולות איבה. סעיף 36 בחוק הנכים תגמולים ושיקום וסעיף 60 לחוק שירות המדינה גמלאות – למשל חייל שנפצע תוך כדי שירות צבאי נפגע בת"ד יכול לתבוע גם את משהב"ט וגם את חברת הביטוח של הרכב בו נשא אבל לא יכול לקבל שניהם. אפשר לנהל את כל התביעה ובסוף לפי התוצאה להחליט מה לקבל. מורה שעובדת בבי"ס ונפגעה בתאונה. נפלה בבור בדרך לעבודה ובגלל המקרה הוצאה לגמלאות. בגלל אותו אירוע יש גם בסיס לתביעת נזיקין כנגד המזיק. אי אפשר לקבל את שניהם – בלי קשר לניכוי.
הדלתא הנוספת שהוספה לגמלאות עקב התאונה אותה מנכים, כי יתר הגמלה היה מקבל בלי קשר לתאונה. מי שתקבל גמלאות כבר מגיל 60 – ינכו את החלק עד גיל שבלאו הכי הייתה יוצאת לפנסיה.
שאר החוקים שישנם נמצאים כאן כדי לדעת איפה לחפש את הזכויות.
חוק גיל פרישה – לא יכולים לבוא בטענה אבל נשים פורשות קודם. נשים זכאיות לעבוד עד גיל 67. גם אם באותו מקום עבודה כולן עובדות עד 62, אא"כ כבר הודיעה שפורשת לפני התאונה.
חוקי הפנסיה – בשנים האחרונות כשמחשבים הפסדי הכנסה לעתיד מוסיפים גם הפסד פנסיה. בגלל שהמשכורת ירדה ההפרשה לפנסיה קטנה גם כן. זה שייך לזכויות סוציאליות. בגלל צו הרחבה שמכה כולם לפנסיה הנוהל היום שמוסיפים על תק' הפנסיה עוד סכום נוסף. היום זה לא קיים כי לכולם יש פנסיה בגלל צו ההרחבה.
נזק שאינו נזק ממון:
כאב וסבל לניזוק חי; כאב וסבל לניזוק שנפטר (לעזבון); קיצור תוחלת חיים לניזוק החי; קיצור תוחלת חיים לניזוק שנפטר (לעזבון); פגיעה באוטונומיה; אובדן שירותים.
נזק ממון ניתן לכמת בצורה פשוטה. נזק שאינו נזק ממון בעקרון לא ניתן לחשב.
אם ת"ד – יש דרך א', ואם כל שאר התביעות לפי פקנ"ז – דרך ב'. יש מאמר של רונן פרי בנושא קיצור תוחלת חיים.
סעיף 4(א)(3) לחוק הפלת"ד –
(3) הפיצויים בשל הנזק שאינו נזק ממון לא יעלו על מאה אלף לירות; שר המשפטים, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי להגדיל סכום זה.
100 לירות = עשרה שקלים. הסכום לא הוגדל. הסכום הבסיסי והמקסימאלי הוא 10 ש"ח. הסכום הזה צמוד למדד. כמה הוא יוצא היום? 173,000. זה הסכום המקסימאלי גם אם מישהו 100% נכה לכל ימי חייו.
תקנות הפיצויים לנפגעי ת"ד –
חישוב הפיצויים
2. (א) בכפוף לאמור בתקנה 3, סכום הפיצויים יהיה סך הכל של אלה:
(1) שני פרומיל מן הסכום המקסימלי כפול מספר הימים שבו היה הניזוק מאושפז בבית חולים, במוסד לטיפול בחולים או בנכים בשל התאונה;
(2) אחוז אחד מן הסכום המקסימלי כפול אחוזי הנכות למציתות שנגרמה לניזוק כתוצאה מן התאונה; לענין זה, "אחוזי הנכות" - כפי שנקבעו בהתאם למבחנים שבתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956.
(ב) לא היה הנפגע זכאי לפיצוי לפי תקנת משנה (א) או שסבל נזק שאינו נזק ממון שאינו מכוסה על ידי אותה תקנה, יהיה סכום הפיצויים, הסכום שהוסכם עליו או שייפסק, ובלבד שהסכום לא יעלה על עשרה אחוזים מהסכום המקסימלי.
פרומיל – 1 לאלף. 25% נכות ולזכותו 10 ימי אשפוז – 10* שני אחוז מהסכום המקסימאלי. נוספים הפרשי הצמדה וריבית.
קודם יש הצמדה של הסכופ המקסימאלי עצמו. מיום התאונה ועד מתן פסה"ד – על תקופה זו עושים לסכום הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית. התקנות אם כן קובעות נוסחאות אחוזים לפי אחוזי נכות וימי אשפוז. האם אשפוז יום נחשב יום אשפוז? הפסיקה קבעה שאשפוז יום גם נשב אשפוז. אין הבדל בין אשפוז רפואי לסיעודי. האם אדם אחרי בי"ח החליט ללכת להחלמה? ימי הבראה לא נחשבים יימ אשפוז כי הצורך איננו רפואי.
איזו נכות מבין בחשבון? 25% נכה לצמיתות והיו תקופות שהנכות עלתה וירדה. מביאים בחשבון את הנכות הצמיתה הסופית. לא משנה מה היה בדרך.
[תקנה 15 לחוק הב"ל – אפשר להעלות את אחוזי הנכות עד 50% מהנכות שנקבעה רק מהנכות הצמיתה שנקבעה. לצורך תקנות אלו משתמשים רק בנכות הרפואית ולא בתקנה 15.]
מה אם האדם שנפגע קשה מאוד ונקבעה לו נכות צמיתה של 100% והיה הרבה בתי חולים. איך נחשב? יש 250 ימי אשפוז ו100% נכות. בכל מקרה לא מקבלים יותר מהסכום המקסימאלי. הסכומים מאוד נמוכים. אם היה מדובר ברשלנות רפואית או תאונת עבודה הוא היה יכול לקבל קרוב למליון ש"ח. (ס"ק (2)- 100% נכות* אחוז מהסכום המקסימאלי = הסכום המקסימאלי. ממילא לימי אשפוז לא נותר כלום...).
ס"ק (ב) - אם אין מספיק נכות (למשל אין נכות רפואית לצמיתות או נכות של פחות מ10% אחוזי נכות) או אשפוז – סכום הפיצויים יהיה עד 10% מהסכום המקסימאלי (17,300). הרבה סבל מתמשך לפעמים לא מעלה כהוא זה כי אנחנו מוגבלים לנוסחאות האלה ואין לבהמ"ש סמכות להוסיף ולו שקל אחד. גם אם הנכות נמוכה מ10% בהמ"ש יכול להפעיל שק"ד לפי ס"ק (ב) למרות שבאופן עקרוני זה נכנס לסעיף הקודם כדי שלא יהיה מצב אבסורדי שמישהו עם 0% נכות יקבל יותר מ5% נכות.
הפחתת סכום הפיצויים
3. אירעה התאונה למי שמלאו לו ביום התאונה שלושים שנה, יוקטן סכום הפיצויים לפי תקנה 2(א)(2) באחוז אחד לכל שנה שמלאה לו מעל לשלושים שנה.
על כל שנה מעל גיל שלושים מוריד אחוז מהסכומים של 2(א)(2). על חלק ימי האשפוז לא מפחיתים לפי הגיל. הגיל העודף יורד רק מהחלק של אחוזי הנכות.
הפיצויים במות הניזוק
4. נגרם מותו של הניזוק כתוצאה מן התאונה, יהיה סכום הפיצויים לעזבונו עשרים וחמישה אחוזים מן הסכום המקסימלי.
פעם זה היה כל הפיצוי, עד ההכרה בזכאות של השנים האבודות ששינה את המפה.
אם אדם נפגע בת"ד היה מאושפז ונפטר. לפי תקנה 4 לא מגיע לו פיצוי על האשפוז אלא ה25% מהסכום המקסימאלי הוא הסכום שיקבל העזבון. החלמה נחשב כהבראה.
האם ניתן לבקש פיצוי על קיצור תוחלת חיים וגם על כאב וסבל? קיצור תוחלת – נפגע בגיל 30 והרופאים אומרים שימות בגיל צעיר יותר. זו סטטיסטיקה והפיתרון לקשיי הערכה הם פיצויים עיתיים. לקיצור תוחלת חיים יש פיצוי. הדילמה אם זה בנוסף או בחופף? יש שפוסקים לחוד ויש ביחד (תיקי פקנ"ז). בפלת"ד נוכח התקנות אין גם וגם וגם – יש תקרות קבועות עבור כל הנזקים שאינם נזקי ממון. במהלך השנים הפער בין פקנ"ז לפלת"ד בנושא זה הולך וגדל.
תרגיל – יליד 1.5.66 נפגע בת"ד ביום 10.4.2008 כשנסע לפגישת עסקים. אושפז 5 ימים ו10 ימים להחלמה. נכות צמיתה 10%. תוספת לפי תקנה 15% של 5% נוספים.
אלה שלפי תקנה 15 לא מובא בחשבון. 10% נכות * אחוז מהסכום מקסימאלי + 5*2% מהסכום המקסימאלי. מפחיתים גיל (בגיל התאונה) מתוצאת אחוזי נכות (לא מימי אשפוז). + הפרשי הצמדה וריבית מיום התאונה. אם לא נקבע נכות יש שק"ד לבית המשפט.
נשאל לגבי סוף הקורס – נותן קייס ומבקש להגיש תחשיב נזק כמו לבית המשפט. המטרה להגיש תחשיבי נזק לבית משפט. לא אוהב מבחנים אז מעדיף תחשיב וצריך לקבל אישור הפקולטה לזה.
דברנו על נזק שאינו נזק ממון לפי הפלת"ד ונותרה שאלה לפי תקנה 3(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי ת"ד– המקרים של הפחות מ10% ניתן לתת עד 10%. שאלנו מה עם 10% ומטה האם מנכים גיל. לא נמצא פס"ד בעניין. המסקנה של המרצה היא שלא מנכים כי בית משפט מחליט לפצות בסכום ולא מפרט את המרכיבים אז לא ניתן לנכות גיל. בפרקטיקה לא מנכים. מדובר גם בסכומים מאוד נמוכים.
כעת נדבר על נזק שאינו נזק ממון בתביעות נזיקין שאינן פלת"ד. [כאב וסבל, קיצור תוחלת חיים, פגיעה באוטונומיה, אובדן שירותים]
אין אמות מידה מדויקות לכאב וסבל. חשוב שהנפגע יפרט את סבלו ולא רק ניירות על אשפוז ממושך. הפסיקה העירה שבסוף מדובר בעניין סובייקטיבי ומדובר רק בהערכה כספית.
ע"א 9927/06 פלוני נ' מ"י – מקרה של ילד שנולד עם נכות עקב, רשלנות – רובינשטיין הסכים לפסה"ד העיקרי ונפסקו 850 אש"ח, הוא הוסיף והפנה לרמב"ם
"כמה הוא הצער, הכול לפי הניזק: יש אדם שהוא רך וענוג ביותר, ובעל ממון; ואילו נתנו לו ממון הרבה, לא היה מצטער מעט. ויש אדם שהוא עמל וחזק, ועני; ומפני זוז אחד, מצטער צער הרבה. ועל פי הדברים האלה אומדין, ופוסקין הצער. כיצד משערין הצער במקום שחיסרו אבר: הרי שקטע אצבעו--אומדין ואומרין כמה אדם כזה רוצה ליתן בין לקטוע לו אבר זה בסיף או לקטוע אותו בסם, אם גזר המלך עליו לקטוע ידו או רגלו; ואומדין כמה יש בין זה לזה, ומשלם המזיק".
וממשיך רובנישטיין –
"והדברים נכונים כמות שהם כיין המשומר אף כיום. אכן, בכל הנוגע לפיצויים בגין כאב וסבל שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים, ניסה המחוקק בחוק הפיצויים להתמודד עם הקושי בהערכת הנזק על-ידי קביעת נוסחת חישוב אובייקטיבית להערכת הכאב והסבל שנגרמו למי שנפגע בתאונת דרכים, המשקללת את ימי האשפוז ואחוזי הנכות שנגרמו לנפגע, ובכך ביכר שיקולי יעילות, אחידות ומתן סעד מהיר לנפגע, על פני הערכת הנזק הסובייקטיבי שנגרם לנפגע הקונקרטי (תקנה 2 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו-1976 (להלן התקנות); ראו גם א' ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי הדין וחישוב הפיצויים 897-893 (מהדורה רביעית, תשע"ב-2012)). יש, כמובן, לראות את הדברים על רקע המדיניות הכללית ביסוד חוק הפיצויים, שביטלה (כמעט) את רכיב האשם כדי לפצות כל נפגע תאונה (ולחסוך התדיינויות אין קץ בשאלת האחריות) – אך מנגד קצבה תקרה לפיצוי בגין אבדן השתכרות, כאב וסבל ועוד כיוצא בזה (ראו גם י' אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים 9-6 (מהדורה שלישית, תשס"ה) (להלן אנגלרד)). הסדר ייחודי זה של חוק הפיצויים, כמובן, אינו חל על ענייננו, ואף נקבע בבית משפט זה כי אין להקיש ממנו לגובה הפיצויים הראוי בגין כאב וסבל במקרים שהחוק והתקנות אינם חלים לגביהם (עניין נעים, בעמ׳ 776; ע"א 140/00 עיזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום, פ''ד נח(4) 486, 568 (2004); ראו גם ע' אזר וא' נירנברג רשלנות רפואית 746-745 (מהדורה שניה, תש"ס-2000) (להלן אזר ונירנברג). אכן, לא נכחד כי היו מקרים שבהם נדרשו בתי משפט בפסקם פיצויי כאב וסבל לאמת המידה של חוק הפיצויים, כגון בכפולות של פי שניים ופי שלושה, אך ההלכה המחייבת ברורה (ראו גם אנגלרד, בעמ' 325). לכן, נותרנו בתוככי הקושי הבסיסי בדבר הערכת הנזק הקונקרטי שנגרם לניזוק בענייננו."
האם יש קשר בין פסיקת כאב וסבל לפי הפקנ"ז לבין הפלת"ד? הייתה תקופה ששופטים טענו שאם למקרה מסוים היו פוסקים לפי פלת"ד X אנחנו נפסוק פי 2/3 כי זה היה מאוד נוח. העליון פסל זאת מכל וכל (רובנשטיין מזכיר זאת בקטע המצוטט).
דוגמאות - ע"א 398/99 קופח כללית נ' משה דיין – ביצוע הפלה מיותרת – הוחלט לפצות על 400 אש"ח. ע"א 2517/93 שרה בוים נ' אברהם גטהין - אישה צעירה שנשרפה תוך כדי אשפוז בבי"ח פסיסיאטרי – למעלה ממליון שקל.
בסוף שופטים יכולים לעשות כהבנתם אבל הם בדר"כ לא חורגים בהרבה. נדיר שנותנים יותר ממליון לניזוק חי על כאב וסבל.
כאב וסבל לניזוק שנפטר – הניזוק שנפטר התובע הוא עזבונו. ת"א (י-ם) 09 - 3050 פרלמן נ' ארגון החמאס (דרורי, 15.6.15). יש שטענו שלמנוח לא נגרם כאב וסבל כי לא ידע מה עומד לקרות. אך אם מישהו נפצע אנושות והתייסר ובסוף נפטר – אז יש מה לפצות. יש מקרים שפוסקים משמעותיים ויש מקרים שלא פוסקים בכלל.
לגבי קיצור תוחלת חיים – גם פה הסכומים, בניגוד לפלת"ד (שם הכל כלול באותו סעיף), הרבה יותר גבוהים. דרורי במקרה ההוא הוא הזכיר את המאמר של רונן פרי שסוקר את הסוגיה – הממוצע הוא כ-6 אלף ש"ח. דרורי קבע מדד של 10,000 ש"ח לכל שנה. אז הסכום הסופי נגזר כמובן לפי כמות השנים שקוצרו – אם צעיר הרבה ואם מבוגר מעט.
יש סתירה פנימית – אם אתה מייצג תובע אתה שואף, אם הניזוק חי, מצד אחד הביטוח יטען שאין צורך לפצותו הרבה על ההשתכרות כי יחיה פחות. מנגד זה יגדיל את הפיצוי על קיצור תוחלת. ברוב המקרים הסכומים האחרים גדולים בהרבה מקיצור תוחלת החיים (למשל על עזרה של אנשים אחרים וכו', וככל שימות קודם לא מגיע פיצוי על שנים שלא יחיה בהן...).
כשהנפגע אדם מבוגר – עדיין פוסקים ברוחב יד על קיצור תוחלת חיים.
אלה שני המרכיבים המרכזיים.
פגיעה באוטונומיה – בדעקה – " זכותו של כל פרט להחליט על מעשיו ועל מאווייו בהתאם לבחירותיו, ולפעול בהתאם לבחירות אלה.", 1303/09 קדוש, 4576/08 בן צבי, 1326/07 המר נ' עמית.
סוס הפרא של הפגיעה באוטונומיה – טיוטת מאמר של עמית. בן צבי- אחריות המכון הפתלוגי למקרים של חלקי אברים שנותור במכון בלי להודיע למשפחות. עד בן צבי לא פסקו בגין ראש הנזק של פגיעה במצטבר לנזק ממוני עקב התרשלות בטיפול.
תביעת פקנז – 3 תוצאות אפשריות - קביעת התרשלות, יש נזק – רשלנות; אין רשלנות אבל לא הייתה הסכמה מדעת – נזק; פגיעה באוטונומיה. בבן צבי – ריבלין - ניתן לפצות על פגיעה באוטונומיה כראש נזק שאינו שיורי. לפני כן עשו בו שימוש רק אם חשבו שצריך לפצות למרות שאין רשלנות ואין היעדר הסכמה. פב"א היא בגין נזק שאינו ממוני והיעדר הסכמה הוא בגין נזק מוחשי שנגרם, בגין נזק מוחשי. עמית- יש חפיפה בין נזק ממוני לפגיעה באוטונומיה. היעדר הסכמה משמעה פגיעה באוטונומיה לדעת עמית ולדעת עמית פב"א זה כן שיורי והמקור הוא עוולה חוקתית.
פגיעה באוטונומיה יכולה להגיע כיום גם למאות אלפים.
אובדן שירותים – האם ממוני או לא? למשל האבא שנהרג בתאונה ההי יושב עם הילדים לעשות ש"ב – זה נזק ממון. לאבא גם היו שעות איכות עם הילדים וזה לא ממוני. אישה שלא מגהצת ומבשלת – זה ממוני. אך יש גם לא ממוני.
הנושא הבא הוא אובדן השתכרות, הפסד שכר, בעתיד. לניזק החי או המת.
אם אפשר להתקדם בנושא בלי להבין מהו היוון. נדבר רק על היוון שתביעות נזיקין (לא ב"ל). זה כלי משפטי וכלכלי שנועד להפוך תשלומים תקופתיים לסכום חד-פעמי. יש העקרון של השבת המצב לקדמותו. מפצים בכסף על הנזק. אחד הסעיפים הוא אובדן השתכרות. ההנחה שהשכר בעתיד יפגע. צריך לפצות על זה. אם הפיצוי הוא אלף שקל בחודש. זה ההפסד העתידי. איך לשלם לו את זה. אם נשלם הכל מקדימים פיצוי לנזק שלא קרה לו. מצד שני רוצים לתת הכל בבת אחת. זו שיטת המשפט. אם אפשר לתת היום אלף שח כפול חודשים כפול 20 שנה. ברור שהבאנו יותר ממה שמגיע לו.
מחפשים מה הערך הכלכליהנוכחי של הכספים העתידיים להם האדם זכאי. לא סיכום אריתמטי.
הסכום המהוון – סכום ההון- אמור להספיק לתשלומים החודשיים למשך כל התקופה שנקבעה או להגיע בסופוה לסך הכל האריתמטי. ההיוון המשפטי מביא בחשבון אורך תקופה ושיעור ריבית בלבד. שיעור ריבית אמור לשקף תשואה ריאלית על השקעה צמודה למדד. בית משפט לא לוקח בחשבון שצעיר ימות קודם אלא פוסק בהנחה שאדם יעבוד עד הפנסיה ויקבל פנסיה עד מותו בגיל הממוצע.
שיעור הריבית קבוע עד 3%. ככל ששיעור הריבית יורד גובה הפיצוי עולה (כי המשמעות שהתובע לא יכול להרוויח הרבה מהכסף במהלך השנים אז מגיע לו יותר).
פעם היו עושים היוון באופן שרירותי לחלוטין, לפני כ-40 שנה. בשלב מאוחר יותר היו מקדמי היוון וריביות היו באזור 7-5%. בשלב מסוים יצא זאדה נ' בכר. עלתה השאלה – יש היוון לפי תקנות הב"ל. לא יתכן להוון לפי 7-5% בזמן שהיוון הב"ל נעשה לפי ריבית של 3%. נטען לאי שוויון מסוים. לצורך פסק הדין היו מנכים לניזוק בבת אחת סכום גבוה כי הריבית הייתה נמוכה, ואילו סך הנזק המהוון היה נמוך בגלל הריבית הגבוהה. נקבע שצריך להשוות ל3%. 536/76 סעדה נ' חמדי – נקבע שהריבית חייבת להיות אחידה. היו נסיונות שונים 2099/94 ציון חיימס נ' איילון (אור) – מגולל את השתלשלות ועלתה שאלה אם לשנות את ה3%.
היום המצב בפסיקה שכל היוון של נזקי גוף הוא על בסיס ריבית של 3% למרות שלא מדובר בתשואה ריאלית. חברת הביטוח היא המרוויחה הגדולה כי ריבית גבוהה – הסכום יותר נמוך וההחזר לב"ל גם יותר נמוך.
האם ללכת לפי ריבית ברוטו או נטו? בפלת"ד ראינו שמנכים 25% מס. ההיוון על בסיס הכנסה ברוטו, את היוון עושים על בסיס הכנה נטו?
החלנו לעסוק בהיוון – כלי משפטי וכלכלי, נועד להפוך תשלומים תקופתיים לסכום הון חד פעמי. אמרנו שהסכום אמור להספיק כך שאם יושקע הוא יספיק לכל התקופה. דיברנו הרבה על שיעור הריבית בהיוון שתקוע על 3% שזו ריבית לא מציאותית. ככל ששיעור הריבית יורד גובה הפיצוי עולה וההיפך. כדי לשנות זאת צריך חוו"ד מומחים.
סוגי היוון:
היוון רגיל – אם קובעים הפסד חודשי יש להכפילו במקדם ההיוון ואז מקבלים את התוצאה. למשל אם יש הפסד שכר לעתיד. נקבע שההפסד 500 שקל לחודש ל20 שנה. מכפילים הסכום במקדם ומקבלים התוצאה. מי שעובד על בסיס שנתי אפשר לעשות ממוצע חודשי. לפעמים עובדים לפי סכום שנתי. יש מקרים שמסיבות מסוימות אומרים שהאדם שנפגע יצטרך עוד 12 שנה ניתוח – מהוונים את הסכום החד פעמי הזה.
מציג טבלה לדוגמא. יש טבלה לפי חודשים (טבלה א'), יש טבלה לפי שנים (טבלה ב'). נקדים 17.41 הוא מקדם היוון ל25 שנים ואם הסכום השנתי הוא 1000 הסכום המהוון הוא 17,410. טבלה ג' למקרים של הוצאה חד פעמית – ניתוח בעוד 10 שנים שיעלה 22 אלף שח בערכים של היום. מתחת ל3% 0.7441 – זה המקדם לעשר שנים ונכפיל בסכום. היום משתמשים בעיקר בתוכנות.
מתחשב רק בסכום ואורך תקופה בלבד. רלוונטי בעיקר לאובדן שכר לעתיד (לא לעבר), עזרה בבית – חודשי. שנתי – אובדן שכר שנתי, הוצאה שנתית קבועה, חד פעמי- ניתוח צפוי, דיור.
היוון כפול או דו-שלבי. נועד למקרים שיש כמה תקופות בזו אחר זו ואם אנו רוצים לעשות היוון לתקופה שלא מתחילה היום (כמו שנים אבודות, הפסדי פנסיה, קטינים, מקרי מוות, טיפולי שיניים).
תקופה א – 10 שנים שמתחילים היום. ההפסד 1000 שקל לחודש למשך 10 שנים (120 חודשים) – זה פשוט.
תקופה ב – 5 שנים מתום תקופה א. היא תתחיל רק עוד 10 שנים. נגיד שתהיה אז הוצאה של 2000 לחודש. למשך 5 שנים (60 חודש). התוצאה שקבלנו היא היוון פנימי לתקופה ב. התוצאה רחוק מאיתנו 10 שנים. הסכום נכון רק עוד 10 שנים. נשתמש בטבלה ג- ניקח שם עשר שנים ונתייחס לתוצאה הקודמת. לכן זה היוון כפול. למשל כשיש תלויים הסכום משתנה בהתאם למספר התלויים (עד שהם בגיל 18/21). לכן אנחנו מגיעים להרבה מאוד תקופות.
תקופה ג – 15 שנים מתום תקופה ב. הפסד של 750 לחודש – ל15 שנים כאמור. היוון פנימי (מקדם של 15 כפול הסכום – טבלה א) לתקופה מביא אותנו לתחילת התקופה. ואז יש לנו סכום חד פעמי אבל הוא רלוונטי רק לאחר חלוף תקופה א ו-ב. לכן הולכים לטבלה ג' ועושים לו היוון של סכום חד פעמי לתקופה של 15 שנה (תקופה א+ תקופה ב).
הפסד פנסיה – אדם נפגע בגיל שלושים. יהיה לו הפסד הכנסה – כושר עבודתו נפגע. הוא מחושב עד גיל 67. נקבע שיפסיד 1000 שקל לחודש. מתחילה תקופת הפנסיה שתסתיים לפי תוחלת החיים. מה ההפסד בתקופת הפנסיה? הרעיון שאם הרווח קט יותר גם ההפרשות נמוכות יותר והתוצאה בפנסיה תהיה נמוכה יותר. היו שקבעו פשוט אחוזים קבועים – למשל 10%, 15%. אם ההפסד הוא 300,00 (אחרי היוון) לתקופת העבודה, מוסיפים עוד 10% בנוגע להפסד הפנסיה.
למעשה תקופת הפנסיה היא תקופה ב. אם האיש בן שלושים היא מתחילה עוד 37 שנה. על תקופת הפנסיה (גיל יציאה לפנסיה עד גיל המוות הממוצע) נעשה היוון רגיל ואז היוון לסכום חד פעמי (השנים מימינו עד גיל היציאה לפנסיה). או ילד בן 10 שנפגע – ההפסד שלו לא מחושב מהיום. אם יש לו 25% נכות הוא לא ירוויח וזה 1000 לחודש והם יתחילו נניח רק בגיל 21. הוא רחוק 11 שנים מזה. נעשה היוון מגיל 21 עד 67 היוון רגיל לפי טבלה א ואז היוון חד פעמי של 11 שנים לפי טלה ג' כדי לקבל התוצאה להיום.
טיפולי שיניים – מה שאופייני זה שהטיפול אחת לכמה שנים. למשל יהיה צריך גשר והוא יחזיק עשר שנים ואז צריך חדש. יש אדם בן שלושים שאחת ל10 שנים יצטרך להוציא 17 אלף שקל. מה שעשו מי דאין בעיה. זה שבעוד 10 – זה היוון חד פעמי ל10 שנים. לכל תקופה עושים היוון חד פעמי לפי טבלה ג'. – שייך להיוון רגיל חד פעמי שנעשה כמה פעמים.
היוון הפוך לביקורת – מישהו אומר רק סכום. הפיציו שאני מציע הוא מאה אף ואני רוצה להבין ממה זה מורכב. 10% נכות. ת"ד. חישוב של נזק שאינו ממוני הוא מתמטי – על 10% - נניח שזה 15,000. נשארנו מהמאה עם 85. נניח שנשארנו עם 80 אלף. זה סכום מהוון על כל הפסד השכר לעתיד. ביהמ"ש יכול להחליט באופן גלובלי – הוא לא חייב חישוב חודשי מדויק. בעיקר בפסיקה גלובלית יש נטיה להוריד את הסכום כלפי מטה ולפעמים מגיעים לאבסורד.
אפשר לקחת את המקדם. לקחת את הסכום המהוון ולחלק במקדם ונקבל את הסכום החודשי. ואז רואים אם הסכום שיוצא הגיוני שהפיצוי החודשי הוא רק כך וכך.
סכום הפיצוי המוצע בגין הפסד שכר מחולק במקדם ההיוון לתקופה – שווה לסכום ההפסד החודשי.
היוון ע"פ ריבית ברוטו או נטו – יש שאלה האם הולכים לפי ריבית ברוטו או נטו. בפלת"ד יש התחשבות במס הכנסה. בתביעות לפי פקנ"ז אז הבסיס הוא השכר ברוטו גם הריבית היא ברוטו. אם קובעים שבת"ד יש התחשבות במס למה לא להתחשב גם כאן בעיקר כשריבית חייבת במס ככלל. הדין כיום הוא לפי הברוטו.
היוון ע"פ חוק – היוון לפי חוק הביטוח הלאומי –
יש תקנות ביטוח לאומי היוון שנכנסו לתוקף בנובמבר 15'. הן מיועדות רק להיוון סכומים שמשולמים ע"פ הביטוח הלאומי. אין להן שימוש בהיוונים אחרים. גם שם הריבית היא 3%. בחישובי הנזק שבכל את ניתן להוכיח אחרת אבל הריבית של ב"ל לא ניתנת לערעור. לא יכול לבוא אדם ולהוכיח שבעניינו צריך ריבית אחרת. בתקנות יש משמעות של תוחלת חיים והבחנה בין גבר לאישה, אך לא תשמע טענה של ריבית אחרת.
עלתה שאלה מה קורא כשיש קיצור תוחלת חיים. נקבע שאדם שנפגע כשהוא בן שלושים לא יחיה מעבר ל50%. יהוונו לו כאילו ימשיך לחיות עוד. קרנית אבו סריה – זו הפסיקה של השופט אור שקבע כך, כי לטענתו זה היוון ע"פ חוק. ע"א 7543/12 אלבחניאן נ' כריסי של עמית – אםיש קיצור תוחלת חיים לא מנכים יותר מתוחלת החיים שנקבע בפסה"ד כי הב"ל לא עומד לשלם את זה. בדר"כ ההיוון לא יהיה כלפי הנפגע אלא יותר כשב"ל יתבע את ההיוון כהטבת נזק מחברת הביטוח ואז הוא יתבע סכום מהוון.
הפסדי שכר לעתיד – כדי לקבוע אותם – שני ראשים – קביעת הנכות הרפואית. ממנה נגזרת גם הנכות התפקודית. הראש השני – קביעת בסיס השכר. אז יש הבדל בין פלתד אז זה נטו (מעין נטו – עד 25%) עם הגבלת שילוש, ואם פקנ"ז הולך לפי שכר ברוטו.
בוחנים גם מה הנכות הזו – מה ההשפעה על כושר העבודה. ייתכן שאחוזי נכות מועטים ישפיעו הרבה על כושר העבודה וההיפך. אח"כ קביעת גובה ההפסד. קביעת התקופה או התקופות – בדר"כ גיל הפנסיה. יש חריגים קטיני וכד' עם תקופות שונות. אח"כ היוון. בסוף תוצאה מהוונת.
היום נתרכז בקביעת הנכות הרפואית. זה הדבר העיקרי בקורס שלנו. כאן יש להשקיע את מירב המאמצים וזה קובע את גורל התיק. מה שמקשה הוא שיש שתי שיטות מקבילות לקביעת נכות רפואית –
יודגש כי החשיבות הגדולה ביותר היא לאיסוף החומר הרפואי. למשל מישהו שהיה בבי"ח וטופל במרפאה ואח"כ במקום נוסף – לכל מקום יש תיקים משלו ואין לדבר סוף. אם יש היסטורית רפואית לנגע – זה הכרחי לברר את הדברים לעומק. חשוב לעיין גם בחומר ולהגישו למומחה הרפואי הרלוונטי.
תביעות פקנ"ז
|
תביעות פלת"ד
|
-על פי תקסד"א
-צרוף חוו"ד מומחה מכל צד
-מומחה מטעם בימ"ש
-מינוי מומחה ללא חוו"ד צד
-חקירה נגדית
-אסמכתאות
-נכות מותאמת
-עיון בחומר ללא הגבלה
-תקנה נשכחת: 132
|
-סע' 6א לחוק - מומחה
-סע' 6ב לחוק – נכות ע"פ דין; אֵיזו?
-תקנות המומחים
-ראיות לסתור
-שאלות הבהרה וחק"נ
-מסמכים המותרים להצגה
-הצגת חוו"ד צד או של מומחה אחר
-איזה מומחים למנות?
-החלפת מומחים
-מי נושא בשכר המומחה
|
נתחיל בפקנ"ז. פרק י"א – המומחים לתקסד"א – חל גם על מומחים שאינם מומחים רפואיים.
פרק י"א: מומחים
125. בפרק זה –
"מומחה" – רופא, מומחה רפואי, או מי שעוסק כמומחה בנושא שבמדע, במחקר, באמנות או במקצוע;
"מומחה רפואי" – רופא בעל תואר מומחה ששמו כלול ברשימת הרופאים שנתפרסמה לפי תקנה 34 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), תשל"ג-1973.
126. מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בענין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו ענין כשאותו אדם צד בו.
127. רצה בעל דין להוכיח ענין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי הענין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן – חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
מומחה רפואי צריך להיות רופא בעל תואר מומחה אבל באיזה תחום? יש גם תת-התמחויות. החוק לא דורש התמחות בעניין ספציפי. אם למשל אין נכות אבל צריך להוכיח פגיעה צריך תעודץ רופא כדי להוכיח את עצם הפגיעה. תביעת נזקים לנזקי גוף חייבת להיות מוגשת עם חוו"ד מומחה. כתב תביעה ללא חווה"ד הוא חסר עילה – לא ניתן להוכיח דבר ללא חוו"ד זו. אולם, בהמ"ש יכול לפטור ממתן חוו"ד, בעיקר במצבי חוסר יכולת ואז צריך להגיש בקשה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש אחרת אין תביעה. לפעמים אין ברירה כדי לא להיקלע להתיישנות מהגשת התובענה ללא חוו"ד אך צריך לבקש פטור.
טפסים רפואיים לא תמיד כתובים לפי הפורמט של תעודת רופא ולפעמים נדרשת התאמה.
יש אפשרות לבקש שהוצאות מינוי המומחה יהיו על הנתבעת ולא על התובע.
האם כשתובע מוותר על הגשת חוו"ד מטעמו האם זה חוסם את הנתבעת? לא. תמיד ניתן לחלוק על חווה"ד.
בדיקה רפואית והגשת חוות דעת מטעם בעל דין אחר [171]
128. (א) הגיש בעל דין חוות דעת בענין שברפואה, רשאי בעל דין אחר לשלוח לו, תוך שלושים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, דרישה בכתב להעמיד את נושא חוות הדעת לבדיקה בידי רופא או מומחה רפואי מטעמו, ובלבד שהודיע לבעל הדין שהגיש את חוות הדעת שימציא לו, לפי דרישתו, העתק חוות דעת של הרופא או המומחה הרפואי מטעמו תוך זמן סביר לאחר הבדיקה.
(ב) רצה בעל דין לחלוק על טענת בעל דינו, יגיש לבית המשפט, תוך ששים ימים מהיום שהומצאה לו חוות הדעת, או תוך זמן ארוך יותר שקבע בית המשפט או הרשם, חוות דעת מטעמו, במספר עתקים כמספר עתקי כתב טענותיו; אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
ניתן לזמן התובע לבדיקה מטעם הנתבעת. ברוב מוחלט של המקרים – הנתבעים אוספים חומרים גדולים ולתובע מגיע לקבלם. ברגע שהם מראים את המסמכים למומחה מטעמם הם חייבים להראותו גם לתובע. המומחה הרפואי של הנתבע יציין זאת כדי לחלוק על המומחה מטעם התובע.
מומחה מטעם בית המשפט תק' (מס' 3) תשס"ה-2005
130. (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לענין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן – מומחה מטעם בית המשפט).
(ב) מונה מומחה מטעם בית המשפט, והוגשו באותו ענין גם חוות דעת מומחים מטעם בעלי הדין לפי תקנות 127 עד 129 (להלן – מומחים מטעם בעלי הדין), לא ייחקרו המומחים מטעם בעלי הדין, זולת אם הודיע בעל דין על רצונו לחקור את כולם או מקצתם לפי תקנה 130א; הודיע כך בעל דין, ייחקרו המומחים כאמור באופן ובהיקף כפי שיקבע בית המשפט בהתחשב בנסיבות הענין, ובשים לב לחוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט ולעדותו.
(ג) מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:
(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין;
(2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה.
(ד) אין בתקנה זו כדי לגרוע מכוחם של בעלי הדין להסכים שלא לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, בין אם מונה בהסכמה ובין אם לאו; הוסכם כאמור, לא ייחקר המומחה מטעם בית המשפט, זולת אם ראה בית המשפט צורך בכך לשם בירור המחלוקת שלפניו.
בית המשפט יכול למנות מומחה מטעמו בכל עת במהלך המשפט. לכאורה זה מייתר את המומחים מטעם הצדדים אא"כ ב"כ הצדדים הודיעו על זה. בהמשך יש כללים לגבי מינוי מומחה בהסכמה.
הנקודה של מינוי רפואי מטעם בהמ"ש היא נקודה מרכזית. תמיד יהיה מומחה. צריך להיזהר מלהפוך את המומחה מטעם בהמ"ש למומחה יחיד. בהמ"ש לא חייב את הסכמת בעלי הדין כדי למנות מומחה, הוא יכול למנות את המומחה או לבקש הצעות מהצדדים. אם הסכמת למינוי מומחה בלי תנאים למעשה ויתרת על המומחים מטעמך. כך יש שלושה מומחים. חשוב להשאיר את האופציות פתוחות. בית המשפט יכול להגביל את היקף החקירה.
הודעה על רצון לחקור מומחה שהגיש חוות דעת תק' (מס' 3) תשס"ה-2005
130א. ביקש מי מבעלי הדין לחקור מומחה שהגיש חוות דעת, יודיע על כך לבית המשפט ולשאר הצדדים שלושים ימים לפחות לפני המועד שנקבע לשמיעת ראיות או בתוך שבעה ימים מקבלת חוות הדעת, לפי המאוחר.
131. (א) בית המשפט רשאי לקבוע למומחה את שכרו והוצאותיו ואת אופן תשלומם, ובכפוף לאמור בתקנה 187(ב) – להטילם על בעלי הדין או על חלק מהם ולקבוע את מידת ההשתתפות של כל אחד מהם.
(ב) בית המשפט או הרשם רשאי להורות בכל עת לבעלי הדין או לאחד מהם, להפקיד סכומי כסף שייראו לבית המשפט או לרשם, לכיסוי שכרו והוצאותיו של מומחה או לשלמם למומחה במישרין, ובגמר המשפט יחליט בית המשפט מי ישא בשכר ובהוצאות אלה; לא נענה בעל דין להוראה לפי תקנת משנה זו, רשאי בית המשפט או הרשם למחוק את כתבי טענותיו או לדחות את הדיון בתובענה למועד אחר עד שיקיים את ההוראה כאמור.
(ג) בדיון על החזקת קטין או אימוצו רשאי בית המשפט לקבוע ששכר מומחה והוצאותיו ישולמו מאוצר המדינה.
בדר"כ מחלקים את החבות על מינוי המומחה מטעם בהמ"ש לחצי.
סמכותו של מומחה רפואי וחובותיו [174]
132. מומחה רפואי שמינהו בית המשפט או הרשם רשאי לדרוש מבעל דין שיעמיד לבדיקה מי שטעון בדיקה לביסוס כתבי טענותיו; הוא רשאי לדרוש מבעל דין לאפשר לו לשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי שנתן חוות דעת מטעם בעל דין ולקבל מכל אדם או מוסד, לעיון ולהעתקה, את הרשומות הרפואיות הנוגעות למי שטעון בדיקה כאמור, והוא חייב לערוך בדיקה ולשמוע דעתו של רופא או מומחה רפואי כאמור, אם ביקש כך בעל דין, וכן לעיין ברשומות כאמור, אם הוגשו לו מטעם בעל דין.
בפועל כשמתמנה מומחה רפואי ב"כ הצדדים שולחים לו את כל החומר הרפואי. יש סמכויות למומחה מטעם בהמ"ש שבדר"כ לא נעשה בהן שימוש. הוא חייב לערוך בדיקה או לשמוע דעתו של מומחה רפואי אם בעל דין מבקש זאת. בפועל השימוש בתקנה זו נמוך מטעמי אגו ורצון לא להתעמת עם המומחה.
בקשת הוראות [175]
133. מומחה שמינהו בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לבקש מבית המשפט או הרשם, בכתב או בעל פה, הוראות לענין מילוי תפקידו.
134. (א) מומחה שמינהו בית המשפט או הרשם יגיש לו את חוות דעתו תוך שלושים ימים מיום מינויו, זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת.
(ב) חוות הדעת תוגש במספר עתקים שיורה בית המשפט או הרשם ובית המשפט ימציא אותם לבעלי הדין.
(ג) בעל דין רשאי לבקש בכתב, באמצעות בית המשפט, הבהרות מהמומחה על חוות דעתו.
דוגמא לבקשת הוראות – כשלא יודעים אם התובע מתחזה או לא.
לגבי שאלות הבהרה – חשוב לא לנסח לבד. מומלץ לפנות למומחה שלך, ולשאול מה הוא אומר. כדאי להתייעץ ולהיעזר בו.
צירוף אסמכתאות לחוות דעת מומחה (תק' תשס"ב-2002)
134א. חוות דעת של מומחה מטעם בעל דין או שמינה בית המשפט, תוגש בצירוף רשימת האסמכתאות אשר המומחה הסתמך עליהן בחוות דעתו; אסמכתאות אשר לא ניתן לאתרן בנקיטת אמצעים סבירים, יצורפו לחוות הדעת.
135. בית המשפט או הרשם רשאי להורות למומחה רפואי לבדוק בדיקה נוספת מי שטעון בדיקה לפי סימן זה ולהגיש חוות דעת נוספת; כן הוא רשאי להורות לבעל דין שיעמיד מי שטעון בדיקה כאמור לבדיקה נוספת בידי מומחה רפואי אחר.
136. בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום.
137. (א) בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 127 או בתקנה 128(ב) ולא פטר אותו בית המשפט או הרשם מכך, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון.
(ב) בעל דין שלא נענה לדרישה לפי תקנה 128(א) או 132, או להוראה של בית המשפט או הרשם לפי תקנה 135, או שלא נענה במידה מספקת, ואי ההיענות היתה ללא הצדק סביר, לא ייזקק בית המשפט להוכחה של ענין שברפואה מטעמו לענין הנדון.
(ג) בעל דין שלא עשה כאמור בתקנה 129, לא ישמע בית המשפט עדות של מומחה מטעם בעל הדין, אלא אם כן ראה לנכון לעשות כן מטעמים מיוחדים שיירשמו.
חוות דעת חייבת להיות מוגשת ברשימת אסמכתאות. אפשר לבקש העתק מלא מהאסמכתאות. 134א הוא תוספת מאוחרת מ02' בלל מחלוקות בנוגע לאסמכתאות.
135 – לפעמים נדרשת למשל בדיקה של מומחה מתחום רפואי אחר.
136 – שלב תיקון כתבי הטענות.
137 – סנקציות חריפות כשמדובר בעניין שברפואה שלא הוכח כראוי.
תקנות הסד"א אינן חלות בפלת"ד אלא יש הסדרה נפרדת.
חקירת נגדית – בזהירות, כי המומחה הרפואי תמיד יודע יותר טוב.
נכות מתואמת – אפשרות שמומחים רפואיים משתמשים בה במקרי ביניים – הגבלה בסיבוב הצוואר יכולה להיות נכות של 10%, 20%, 30%. יכולים לתת גם משהו באמצע. בביטוח לאומי אסור לתת נכות מותאמת. אין רמות אמצע. אם פגימה מסוימת למשל לא מגיע ל10% זה 0 (המשמעות לתובע יכולה להיות לטובה כי המשמעות שאין ניכויים).
עיון בחומר הוא ללא הגבלה – ניתן לתת למומחה הכל.
נעבור כעת לתביעות ע"פ הפלת"ד.
מומחה רפואי
6א. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוק חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.
(ב) מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
(1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(2) כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן;
(3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט.
אסור להגיש חוו"ד מטעם הצדדים. הפרוצדורה היא כשמגישים תביעה מצרפים בקשה למינוי מומחה רפואי. מצרפים הצהרת בריאות. גילוי דברים טכניים. הבקשה למינוי מומחה בהתאם לטיב הפגיעה. מצרים חומר רפואי אך לא חוו"ד מומחה, בעיקר לא חוו"ד מומחה מטעם. אסור גם לצרף משהו שנחזה כחוו"ד. מכתב מרופא אחד שלני – יכול להחשב כחוו"ד. יש מאבקים גדוליל מסמכים שהם על הגבול.
בסוף שיעור שעבר התחלנו עם קביעת אחוז נכות לפי פלת"ד.
מומחה רפואי (תיקון מס' 5) תשמ"ה-1985
6א. (א) שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוק חוק ומשפט של הכנסת, הוראות בדבר מינוי מומחה אשר יחווה דעתו בענין הנכות הרפואית של נפגע, או בכל נושא רפואי אחר, לרבות דרכי שיקומו של הנפגע, ובדבר סמכויותיו וחובותיו של המומחה.
(ב) מונה מומחה כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות אלה:
(1) בעלי דין יהיו רשאים להזמין את המומחה לבית-המשפט לחקירה, אולם לא יהיו רשאים להביא עדות נוספת של מומחה לענין הנדון אלא ברשות בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו;
(2) כל צד יהיה רשאי להפנות אל המומחה, בכתב, שאלות הבהרה לחוות הדעת שנתן;
(3) בית המשפט יקבע את שכרו של המומחה, והוא ישולם בידי בעלי הדין או אחד מהם, כפי שיורה בית המשפט.
הנקודה היא כשמגישים כתב תביעה לבית משפט צריך להגיש בקשה למינוי מומחה או מומחים. מכוח סעיף זה תוקנו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986. יש מקרה יחיד שיחזיר אותנו גם לסעיף 6ב לחוק. כרגע אנחנו בסעיף 6א. נושא רפואי זו הגדרה רחבה מאוד – גם פזיוטרפיה, דרכי שיקום (אופייני לתיקים עם רמת נכות גבוהה מאוד. יש גם סוגים שונים – שיקום אורתופדי, רופאי תעסוקה, שיקום נוירולוגי. השאלה מה צורכי השיקום של הנפגע. אם המומחה לשיקום אומר שהנפגע אינו יכול להמשיך לגור בדירתו והוא צריך שיפוץ או הרחבת דירה כבר יהיה צריך מומחה טכני – כאן כבר עזבנו את נושא הרפואה. מי שקובע בכל אופן את הצורך השיקומי נכלל בדרישות להוכחת נושא קפואי) ועוד. לא רק חוו"ד של רופא ממש.
נעבור לתקנות-
בקשה למינוי מומחה וצרופיה
2. (א) נפגע הטוען בכתב תביעתו לענין נכותו הרפואית שעליה לא חל סעיף 6ב לחוק, או לענין כל נושא רפואי שאינו נכות, לרבות דרכי שיקומו, יצרף לכתב התביעה –
(1) בקשה למינוי מומחה, לפי טופס 1;
(2) תצהיר שבו יתן תשובות לשאלות המפורטות בטופס 2;
(3) כתב ויתור על סודיות רפואית לפי טופס 3;
(4) העתק של סיכומי המחלה מתיק המוסד הרפואי שבו היה מאושפז.
(ב) לא אושפז הנפגע במוסד רפואי או שהוא טוען לנכות או לענין נושא רפואי אחר שאינם מתבטאים בסיכומי המחלה, יצרף לכתב התביעה מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי בו ושיש בו ראיה לענין טענותיו.
לפעמים יש פגיעה גופנית ברורה אך יש גם השלכות נפשיות. זה לא מתבטא בהרבה מקרים בסיכומי המחלה. במצב כזה צריך להביא מסמכים רפואיים. צריך להביא חומר רפואי ככל שרוצים יותר מומחים רפואיים. הסמכים הרפואיים לא חייבים להיות דווקא ממוסדות ציבוריים – בי"ח או קופ"ח.יכול להיות ממוסד פרטי אך אסור להגיש חוו"ד או מה נחזה לכך.
הסכמה לענין הבקשה
4. בעלי הדין יהיו רשאים להודיע לבית המשפט כי הסכימו ביניהם בענין הנוגע לבקשה שהוגשה לפי תקנה 2 או 3, ואם נעשה ההסכם בכתב הוא יצורף להודעה.
מודיעים על הסכמת מינוי מומחה רפואי כזה או אחר. כשיש הסכמה יש לך שליטה מסוימת. כזה בא מבית משפט קשה להתנגד למומחה. יש נטיה להטיל את ההוצאות של מינוי המומחה על חברת הביטוח, כשהם יכולים לבקש לנכות זאת מההחזר הסופי. בעקרון זה אמור להיות מוטל על התובע.
סמכותו של מומחה וחובותיו
9. (א) המומחה רשאי לדרוש מהנפגע לעמוד לבדיקה רפואית או אחרת, וכן רשאי הוא לדרוש מכל אדם או מוסד את הרשומות הרפואיות הנוגעות לנפגע לשם עיון והעתקה.
(ב) המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית.
בדר"כ אם חסר משהו למומחה הוא פונה לצדדים למרות שכאמור יש לו סמכות עקרונית לפנות למוסדות שונים. ס"ק ב' חשוב – אסור למומחה לקבל חוו"ד. הרבה פעמים מנסים להעביר חוו"ד סמויות. עצם זה שהמסמך פרטי זה לא נימוק לפסילת המסמך.
המרצה אומר שלא כדאי להחפז ולהקשות על מומחים רפואיים בעניינים מקצועיים ויש להיזהר מאוד.
החלפת מומחה
17. (א) נבצר מהמומחה לפעול בהתאם למינויו או שלא עשה, תוך זמן סביר, אחת מהפעולות המוטלות עליו לפי תקנות אלה, רשאי בית-המשפט, לפי בקשת בעל דין ולאחר ששמע את טענות הצדדים למנות מומחה אחר תחתיו, החליט לעשות כן, יחליט גם בדבר שכרו של המומחה שהוחלף כאמור.
(ב) העתק בקשה לפי תקנת משנה (א) והודעה על מועד הדיון בה, יומצאו למומחה.
יש אפשרות להחליף מומחה ויש אפשרות להוסיף מומחה. מביא מקרה מהזמן האחרון שבו מומחה שינה את מה שאמר ואמר שהתכוון לנכות של 6% ולא של 20%. ב"כ התובע ביקש להחליף את המומחה. השופטת קיבלה את הבקשה באופן חלקי ומינתה מומחה נוסף תוך שהיא אוסרת להמציא לו את חווה"ד של המומחה הקודם או להביא לידיעתו של החדש שניתנה כבר חוו"ד ישנה. בסוף בית המשפט מחליט עם איזה רופא הוא הולך. הכלל הרגיל הוא שמותר להביא למומחה חוו"ד של מומחים שמונו באותו תיק. לכן יש כאן גם משהו ייחודי.
סייג לתחולה
20. תקנות אלה לא יחולו על תביעות לפי סעיפים 5 ו-9 לחוק.
הסעיפים שמדברים על תשלום תכוף ותשלומים של קרנית. אם התקנות לא חלות פשוט מגישים חוו"ד. בפרקטיקה כן פועלים לפי התקנות.
נחזור לפלת"ד –
קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר (תיקון מס' 5) תשמ"ה-1985
6ב. נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית המשפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו.
עולות שתי שאלות – מה הכוונה לפני שמיעת הראיות? נקבע בפסיקה שהמועד לתחילת הראיות הוא הגשת חווה"ד של המומחה. (רע"א 1619/93 חברת אליהו נ' טטרו). תאונת עבודה - בב"ל שני סוגי תביעות – דמי פגיעה – הכרה כנפגעת בתאונת עבודה. סוג שני הוא תביעה לגמלת נכות לאחר ההכרה ומזמנים לוועדה רפואית. את זה תעכב כי יש לך אפשרות לבקש מינוי מומחה רפואי לפי בהמ"ש. ההנחה שמומחה שמונה גמיש יותר מהוועדה בב"ל. דברנו למשל על עניין הנכות המותאמת שלב"ל יש מדרגות ואין אמצע. אם זה לא מגיע ל20% נכות אתה נפול ל10% ואילו מומחה שמונה יכול לקבוע 15%.
אם הלקוח כבר הלך לב"ל ויש קביעה של ועדה רפואית נגמר העניין – דרגת הנכות שנקבעה בב"ל היא המחייבת. השאלה היא איזו קביעה – נכות כללית לא מחייבת. רק חלק הנכות שקשור לתאונה. יש כאן גם חוסר איזון – בתאונת עבודה הם באים לב"ל עם חוו"ד פרטית והם חייבים להתייחס אליה. כך הנפגע יכול להכין חוו"ד ולנסות להשפיע. חברת הביטוח לא מיוצגת שם. כשמגיעים לבימ"ש יש כבר מעשה עשוי וחברת הביטוח נמצאת כאן בנחיתות. ההתמודדות עם הוועדה היא בדרך של הבאת ראיות לסתור.
מומחה בראיות לסתור
19. קבע בית-המשפט כי נסתרה קביעתה של דרגת נכות כאמור בסעיף 6ב לחוק והחליט למנות מומחה, יחולו הוראות תקנות אלה, בשינויים המחויבים, ובית-המשפט יקבע את המועדים לענין תקנות 2 ו-3.
גם התובע יכול להגיש בקשה להביא ראיות לסתור אם ב"ל קבע נכות נמוכה. אבל ביהמ"ש לא מקבל את הטענות שלך אלא ממנה מומחה.
אלו ראיות אפשר להביא? שינוי נסיבות עובדתייות או משפטיות. מסתבר שנקבע נכות נוירולוגית עקב חבלה בראש ומסתבר שלא הייתה חבלה בראש. לאחר שמיעת הראיות יכול להתגלות שהנסיבות שונות מאלו המופיעות בחווה"ד. ייתכן גם שיש החמרה או שיפור מאז הקביעה. לפעמים יש סתירות בתוך הב"ל. למשל על חבלה ברגל קיבל כך וכך ובלי קשר הלך לב"ל על נכות כללית ושםהחשיבו אחרת את הפגיעה ברגל. אם כל הבקשה להביא ראיות לסתור מסתמכים רק על חוו"ד פרטית זה לא מספיק.
הנכות הרלוונטית היא הנכות הרפואית – לא תקנה 15.[2]
שאלות נוספות בדרך לקביעת נכות:
* איזו אסכולה ברפואה קובעת?
* הוספת מומחים על מי שהגיש את חוות הדעת
* מעמד קביעה ע"פ דין בתביעות פקנה"ז – באופן פורמאלי אין מעמד.
* מי הקובע איזו חוות דעת לקבל? בהמ"ש. בפקנ"ז גם לא חייב לקבל דעת המומחה שמינה.
* חשיבות או נחיצות תחום ההתמחות
* תחום הנפש – תחום בעייתי. גם מבחינת איסוף החומר – רובו פרטי. הרבה פעמים החומר כולל חוו"ד. הרבה לקוחות נרתעים מעיסוק בתחום זה מחשש מגזרי או שידלוף למקום העבודה.
* תחום השיקום; פיזיוטרפיה; דיור; ועוד
* החלת שיטת פלת"ד בכל התביעות – טענות בעד ונגד
* חוסר איזון במשאבים
* הגישה לועדות הבל"ל
* מעמד תקנה 15 לתקנות ב"ל
* סירוב לניתוח – אם המומחה מטעם ביהמ"ש קובע שיש לו כך וכך אחוי נכות אבל ניתוח פשוט יכול לשפר את המצב. הפסיקה קבעה שאם הניתוח מאוד פשוט הנפגע יכול לסרב אך זה יובא בחשבון. אם לניתוח 10% סיכון וצריך הרדמה כללית וכו' – ביהמ"ש לא יביא זאת בחשבון. במרבית המקרים לא יביאו זאת בחשבון.
רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל – איך בהמ"ש מחליט איזה מומחה למנות? לפעמים מדובר בדברים שיש עליהם הסכמה ולא נדרשה מינוי מומחה. כשיש ראשית ראיה יש למנות מומחה – נקבע כי יש לנקוט באמת מידה מקילה ומרחיבה. יש שיטה שימנו מומחה והוא יגיד באיזה תחום למנות. בעליון נקבע שהשיטה אינה נכונה. אם יש מספיק ראיות בנושא מסוים הדורשת מינוי מומחה בהמ"ש צריך למנות מומחה באופן עצמאי. לטענת המרצה הפסיקה של זילברטל לא לגמרי עיקבית בנושא זה.
ע"א 3049/93 סימה ג'ירודיסיאן נ' המגן חברה לביטוח – דנו בהפסד כושר השתכרות בעתיד. לשם כך נדרשת קביעת הנכות. יש נכות רפואית, תפקודית והפסד כושר השתכרות. לבהמ"ש יש כושר פרשנות בנכות התפקודית. היה בלבול והתכוונו למעשה להשפעה על כושר העבודה של הנפגע. זה לא נכון. השאלה היא השפעה הנכות על התפקוד בכלל. שם דובר בעובדת נקיון. נקבעה נכות והמחוזי אמר שהנכות התפקודית נמוכה יותר. אור אמר שמדובר בדברים שונים – לצד קביעת הנכות הרפואית יש לקבוע גם הפסד השתכרות עתידית.
איך קובעים את הפסד ההכנסה לעתיד? ייתכן שנקבעה נכות אך המשכורת נשארה זהה. האם לא ניתן לו כלום? תלוי נסיבות. יש כאלה שעושים השלכה אוטומטית של אחוזי הנכות על אחוזי הפסד השכר.
כאן חשוב להשתמש בהיוון הפוך ולקחת את הסכום הגלולבי ולחלר במקדם היוון ולראות אם הסכום החודשי סביר. אם נקבעה נכות של 10% וההפסד מחשיב הפסד השתכרות רק של 2% יש מקום לטעון כנגד זה.
[1] "הטבת נזק" – הוצאות שהוצאו או שירות שניתן כדי לתקן נזק גוף, למנוע מניזוק החמרתו של נזק או נזק נוסף או להקל מסבלו, לרבות תמיכה שניתנה לניזוק למחייתו ולמחיית בני ביתו שנצטרך לה עקב הנזק, וכן, אם מת הניזוק, תמיכה כאמור שניתנה לאדם הזכאי לפיצוי בשל כך מאת המזיק;
[2] הכותרת של תקנה 15 היא "סטיות" וכשמה כן היא - תקנה זו מאפשרת לוועדה הרפואית לסטות מן המבחנים המנחים אותה כאשר היא באה לקבוע את דרגת הנכות במקרה של נפגע עבודה, ולמעשה לקבוע בעניינו דרגת נכות הגבוהה מזו הקבועה במבחנים או בהוראות החוק בעניין זה.
הוועדה, כך קובע התקנון, רשאית לקבוע דרגת נכות גדולה עד מחצית מזו שנקבעה לצד המבחנים "בשים לב למקצועו ולגילו של הנפגע, ובלבד שדרגת הנכות היציבה כתוצאה משינוי זה לא תעלה על 19%, אם דרגת הנכות פחותה מ-20%, ובכל מקרה אחר לא תעלה על 100%. הוועדה גם תתחשב במקצועו של הנפגע כאשר, לדעתה, הוא אינו מסוגל לחזור לעבודתו או לעיסוקו והנכות הביאה לירידה ניכרת ולא לזמן מוגבל בהכנסותיו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה