קבוצת נועם קוריס מציעה לרכוש את בול מסחר מידי הנושים

   קבוצת נועם קוריס מציעה לרכוש את בול מסחר מידי הנושים

הקבוצה מציעה לבעלי האג"ח של חברת ניכיון הצ'קים לרכוש את החברה לפי שווי של 43 מיליון שקל; לפי ההצעה, 90% ממניות בול מסחר יעברו לקבוצת קוריס ו-10% מהמניות יוקצו למחזיקי האג"ח; בול מסחר היא חברת ניכיון הצ'קים הציבורית השלישית שקורסת תוך שנתיים

אלמוג עזר

10:59, 16.10.23

תגיות:

בול מסחר והשקעות

בול מסחר

אשראי חוץ בנקאי

ניכיון צ'קים

קוריס

רוכשת לחברת בול מסחר: קבוצת קוריס הציעה לבעלי האג"ח של חברת ניכיון הצ'קים בול מסחר והשקעות לרכוש מידם את החברה לפי שווי של 43 מיליון שקל.

ההצעה מגיעה חודש לאחר שבעלי האג"ח החליטו לקחת את החברה לידיהם מפני שהחברה לא עמדה במועדי תשלום האג"ח לנושים.

על פי ההצעה שהגישה קבוצת קוריס, יוקצו לה 90% ממניות החברה ויתרת המניות יוקצו למחזיקי האג"ח. תמורת הנפקת המניות המציעים יעמידו שירותים ומזומן בשווי 39 מיליון שקל. עוד מוסיפה הקבוצה כי ישאפו "להגדיל באמצעות הפלטפורמה הציבורית את תיק האשראי הפרטי שבניהולם לשווי של לפחות פי 10 מהשווי הנוכחי, ולחצות את רף שווי המיליארד שקל בתוך מספר שנים ולאחר סיום תקופת המיתון". נכון להיום תיק האשראי של בול הוא 240 מיליון שקל.

קבוצת קוריס בנויה מטריבוס קפיטל, נפק פלא השקעות והמשקיעים יובל גנות ונועם קוריס. גנות וקוריס מציעים לכהן בחברה כמנכ"לים משותפים ללא שכר וכך לחסוך 7 מיליון שקל בשנה. בנוסף יעניקו שירותים משפטיים לחברה ללא עלות בניסיון לגבות חובות מלקוחות החברה.

בול מסחר קרסה בחודש יוני לאחר שלא הצליחה להחזיר את החוב אותו גבתה בשוק ההון על ידי הנפקת אג"ח. בספטמבר החליטו נציגי בעלי האג"ח כי המו"מ עם רונן בכור, בעל השליטה והיו"ר של בול מסחר, לא נושאים פרי.

החברה הנפיקה שתי סדרות, סדרה א' בהיקף של 90.6 מיליון שקל וסדרה ב' בהיקף 45.4 מיליון שקל. תמורת קבלת החברה, מציעה הקבוצה כי החוב יעמוד על 142 מיליון שקל. סכומים שבקופת החברה יועברו לידי מחזיקי האג"ח על חשבון יתרת החוב. מעבר לכך,60% מהחוב בפריסה לשלוש שנים ללא ריבית כשהתשלום יעשה מידי חודש בחודשו. שאר החוב (40%), ישולם 8 שנים ממועד ההסדר.

בול מסחר עוסקת בעיקר בתחום ניכיון הצ'קים – והיא החברה הציבורית השלישית בתחום זה שקורסת, לאחר נפילתן של גיבוי אחזקות ויונט קרדיט אשתקד, שגם הן עברו לשליטת הנושים. בול מסחר הנפיקה שתי סדרות אג"ח בהיקף כולל של 135 מיליון שקל. סדרה א', בהיקף של 90.6 מיליון שקל, וסדרה ב', בהיקף של 45.4 מיליון שקל.

השופט נחשף לראיות פסולות אך לא יפסל מלדון

השופט נחשף לראיות פסולות אך לא יפסל מלדון

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה נ' זלוצ'ובר) בתפ"ח 24704-02-19 מיום 7.7.2019 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס - כותב בביז פורטל

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח, ניסיון לרצח, חבלה בכוונה מחמירה ונשיאת והובלת נשק, זאת על רקע אירוע שהתרחש בחודש נובמבר 2018 ואשר במהלכו נורה למוות אדם ושניים נוספים נפצעו. בעקבות האירוע ערכה משטרת ישראל חקירה, אשר במסגרתה פנתה אל בית המשפט המחוזי בבאר שבע לשם קבלת צווי האזנת סתר. בהתאם להוראת סעיף 6(א) לחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979, נדונות בקשות למתן צווים כאמור על ידי נשיא בית משפט המחוזי או סגנו. בענייננו, נדונו בקשות למתן צווי האזנת סתר בפני סגן הנשיאה זלוצ'ובר, וזאת בחודש נובמבר 2018.

עם פתיחת ההליך בעניינו של המערער בחודש פברואר 2019, נקבע ההליך להישמע בפני הרכב שופטים בראשותו של סגן הנשיאה זלוצ'ובר. בפתח הדיון שהתקיים ביום 25.2.2019, ביקש בא-כוח המערער את פסילתו של ראש ההרכב, וזאת לאור העובדה שפסק הוצאות אישיות נגד בא-כוח המערער בתיק אחר שהתנהל בפני הרכב בראשותו. הבקשה נדחתה על אתר, וערעור על החלטה זו לא הוגש. ביום 17.6.2019 הגיש המערער בקשה נוספת לפסילתו של ראש ההרכב, וזאת לאחר שמחומרי החקירה שהועברו לידיו באותה העת, לאחר הוצאת תעודת חיסיון בנוגע לחלק מהראיות בעניינו של המערער, עלה כי ראש ההרכב דן בבקשות המשטרה למתן צווי האזנת סתר כאמור לעיל. ביום 7.7.2019 קיים ראש ההרכב דיון בבקשה ולאחר הפסקה דחה את הבקשה. בהחלטה ציין בית המשפט קמא כי אין בעצם חשיפתו של בית המשפט לחומר ראיות ולמידע בלתי קבילים הקשורים לפרשה העומדת בפניו כדי להקים עילת פסלות, אלא יש לבחון האם השופט נחשף למסה קריטית של ראיות בלתי קבילות שבכוחן להקים חשש ממשי למשוא פנים. במקרה דנן, כך צוין, מדובר בבקשות שטופלו על ידי ראש ההרכב כשבעה חודשים לפני הגשת בקשת הפסלות. עוד צוין כי בקשות למתן צווי האזנת סתר מטופלות בבית המשפט המחוזי בבאר שבע על ידי נשיאת בית המשפט ושני סגניה לפי תורנות חודשית. במהלך חודש התורנות דן התורן בבקשות רבות ועל רקע זה ציין ראש ההרכב כי הוא "מתקשה לזכור דווקא את הצווים בהם מדובר", וכי רק לאחר קריאת החומר שצירף בא-כוח המערער נזכר שאכן נתן צווים להאזנת סתר בעניין החקירה, אך הוא אינו זוכר כמה צווים נתן ומה היו הראיות שעמדו בבסיס החלטותיו בעניין זה. עוד צוין כי כל הזכור לו הוא שמדובר "בחומר גולמי שהוצג בפניי באופן נקודתי לצורך מתן החלטה בבקשה למתן הצו ובוודאי לא ניתן לומר כי המדובר באותם מקרים נדירים ומיוחדים, במסגרתם הובא בפני חומר "כה מקיף ויסודי" או אותה "מסה קריטית" של ראיות שיש בה כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים. אין גם בסיס לחשש שיהיה בחומר שהובא בפניי (אותו איני זוכר) כדי להשפיע על מסקנותיי במהלך שמיעת התיק". עוד צוין בהחלטה כי שניים מבעלי הסמכות לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר משמשים ראשי הרכבי פשעים חמורים ולפיכך "הימנעות שופטים אלה מלדון בבקשות לצווי האזנות סתר או מלשמש כראשי הרכבים – אינה מעשית". ראש ההרכב הוסיף וציין כי בית המשפט העליון הכיר באילוץ זה כתומך במסקנה לפיה אין לפסול את המותב במקרים דומים והפנה לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס בע"פ 6968/13 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 25.10.2013) (להלן: עניין פלוני). לבסוף, ציין ראש ההרכב כי "לא רק שדעתי בנוגע לתיק זה או לנאשם לא נעולה אלא אין לי כל דעה, כי לא התחלנו בשמיעת הראיות".

מכאן הערעור שלפני בית משפט זה, בו חוזר המערער על טענותיו. לשיטת המערער, במהלך הדיון בבקשות למתן צווי האזנת סתר נחשף ראש ההרכב באופן כמעט יומיומי ל"מסה קריטית" של חומר ראייתי ומודיעיני בעניינו של המערער, וזאת לפני חודשים ספורים בלבד. בנסיבות אלה, סבור המערער כי אין ספק בדבר קיומה של עילת פסלות. עוד נטען כי אין בעובדה שהסמכות לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר נתונה לשלושה שופטים כדי להצדיק את החלטתו, שכן קיימים שופטים רבים נוספים אשר יכולים לדון בעניינו של המערער מבלי שאלה נחשפו כלל לחומר הראיות ולחומר המודיעיני אשר נחשף אליו ראש ההרכב. אשר להסתמכותו של בית המשפט קמא על פסק הדין בעניין פלוני, נטען כי מדובר בפסק דין שלא פורסם, ומשכך אין בידי המערער לאבחן את המקרה דנן מהמקרה שנדון שם. לבסוף, צוין כי הדיון בעניינו של המערער טרם החל, ועל כן לא יגרם כל נזק מפסילתו של ראש ההרכב בשלב זה.

דין הערעור להידחות. המבחן לפסלות שופט הוא קיומן של נסיבות אשר יש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים, וכבר נקבע לא אחת כי עצם חשיפתו של המותב לראיות בלתי קבילות אין בה כדי להוביל בהכרח לפסלותו (ראו: ע"פ 4368/19 האעמר נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (24.7.2019)). עוד נפסק כי אין לפסול מותב אך בשל העובדה שדן בעניינו של הנאשם בהליך אחר, דוגמת הליך מעצר, אף אם ראוי להימנע משיבוץ מותב הדן בהליך כזה כמותב הדן בהליך העיקרי (השוו: ע"פ 6998/18 וקנין נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (7.11.2018)). השאלה אותה יש לבחון בכל מקרה ומקרה היא אם השופט נחשף ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות המצדיקה את פסילתו מלשבת בדין (ע"פ 3063/19 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (23.5.2019)). בנסיבות המקרה דנן, אינו סבור בית המשפט כי עלה בידי המערער להראות שאכן מדובר בחשיפת ראש ההרכב ל"מסה קריטית" של ראיות בלתי קבילות אשר מצדיקות את פסילתו. כעולה מהחלטת בית המשפט קמא, מדובר בשלושה צווים להאזנת סתר הנוגעים לגורמים שונים המעורבים בפרשה, אשר נדונו במעמד צד אחד בין התאריכים 21.11.2018-18.11.2018, ואשר הסתיימו בהחלטות תמציתיות ביותר. בנסיבות אלה ובהינתן העובדה שמדובר היה בחומר חקירה גולמי, שראש ההרכב אינו זוכר כלל את תוכנו ואשר הוצג לו באופן נקודתי, לא נמצא כי התקיימו במקרה זה התנאים שקבעה הפסיקה המצדיקים פסילה. כמו כן, העובדה ששופטים מעטים בלבד בכל מחוז מוסמכים על פי חוק לדון בבקשות למתן צווי האזנת סתר ובדרך כלל אלו הם גם שופטים אשר בשל בכירותם וניסיונם משמשים כראשי הרכבים, אכן יוצרת אילוץ שעליו כבר עמדנו וטעם זה תומך אף הוא במסקנה כי אין לפסול את המותב מלדון בהליך במקרה דנן (ראו: עניין פלוני, בפסקה 6).

אשר על כן, הערעור נדחה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

כתב אישום בבית המשפט ברמלה: הרופא עשה מעשה שעלול להפיץ מחלה

 פרקליטות מחוז מרכז (פלילי) הגישה לפני זמן קצר כתב אישום לבימ"ש השלום ברמלה נגד מחמוד ג'בארין והדיל עומרי, רופא ואחות, בגין עשיית מעשה שעלול להפיץ מחלה ברשלנות

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד נטע פוניס- אלהרר, במועד הרלוונטי הנאשם עבד כרופא משפחה בקופת חולים כללית ושימש כרופא המשפחה של הנאשמת, שהינה אחות. במסגרת עבודתו, בעת התפרצות נגיף הקורונה, הוסמך הנאשם, בין היתר, לפעול בהתאם להנחיות משרד הבריאות, להפנות אזרחים למתן בדיקות לזיהוי נגיף הקורונה, לעדכן חולים מאומתים על כניסתם לבידוד, ומתן אישורי החלמה לעומדים בקריטריונים למען יציאה מבידוד. בין הנאשם לבין דודה של הנאשמת קיימים קשרי חברות קרובים.

במועד שאינו ידוע במדויק, התחתנה הנאשמת, והיא ובן זוגה הזמינו כרטיסי טיסה ל- 23.10.20 ליוון. ב- 20.10.20, במסגרת ההיערכות לטיסה, נערכה לנאשמת בדיקת קורונה במסגרתה התגלה כי היא נושאת בגופה את הנגיף.

ב- 21.10.20, במסגרת תפקידו כרופא המשפחה ובעקבות התוצאה החיובית, שוחח הנאשם עם הנאשמת והסביר לה את הכללים אליהם היא נדרשת בהתאם להנחיות משרד הבריאות וכי עליה להיכנס לבידוד.

חרף זאת, בהמשך אותו היום, סמוך לשעה 13:00 ובניגוד להנחיות שקיבלה, הגיעה הנאשמת למרפאה וערכה בדיקה נוספת לגילוי נגיף הקורונה. הנאשמת פנתה למרפאה על דעת עצמה, ולא יידעה אף אחד במרפאה בדבר היותה נשאית של הנגיף. במעשיה עלולה הייתה להדביק אחרים ולסכן את בריאותם. באותו המועד, סמוך לשעה 20:30, התקבלה תוצאת הבדיקה השנייה של הנאשמת, לפיה אינה נושאת בגופה את הנגיף. נוכח בדיקה זו, ובהסתמך עליה, פנתה הנאשמת באמצעות דודה לנאשם, והשניים העבירו לו את התוצאה השלילית של הנאשמת, על מנת שיוכל להנפיק לנאשמת אישור החלמה, והיא תוכל לצאת מן הארץ לטיסה שקבעה.

ב- 23.10.20, טרם קבלת אישור ההחלמה, יצאה הנאשמת מביתה והגיעה לנתב"ג במטרה לעלות על טיסתה.  בדלפק משרד הפנים, עוכבה הנאשמת, לאחר שנמצאה במערכת כמחויבת בבידוד בשל היותה חולת קורונה. בתגובה, יצרה הנאשמת קשר עם הנאשם וביקשה ממנו להנפיק לה אישור החלמה במקום.

הנאשם, בהסתמך על דברי הנאשמת, הנפיק לה אישור החלמה בניגוד להנחיות משרד הבריאות וחרף העובדה כי באותה עת הייתה הנאשמת עדיין מחויבת בבידוד והדבר היה ידוע לו. התנהלות הנאשמת והאישור שהוצא בניגוד להנחיות, עוררו את חשדם של השוטרים שהגיעו למקום, והנאשמת נלקחה לחקירה ונמנעה מלעלות לטיסתה. בהמשך, בבירור שנערך עלה כי בדיקתה השנייה של הנאשמת הייתה שגויה וכי היא אכן נושאת בגופה את הנגיף. ב- 1.11.20 ערכה הנאשמת בדיקה שלישית במסגרתה עלה כי היא עודנה נושאת בגופה הנגיף.

על פי כתב האישום, הנאשם לא נהג כפי שרופא סביר מן היישוב במקומו היה נוהג בנסיבות העניין; לא בירר את טיב הבדיקה שהועברה אליו על ידי הנאשמת, והפיק אישור החלמה שלא בהתאם להנחיות משרד הבריאות. במעשיו עלול היה לסכן את בריאותם של אחרים; הנאשמת לא נהגה כפי שאדם סביר מן היישוב היה נוהג בידיעה כי הוא נושא בגופו את הנגיף והפרה הנחיות משרד הבריאות. הנאשמת הלכה לבצע את הבדיקה השנייה כשהיא מחויבת בבידוד ולא דיווחה לאף אדם במרפאה כי הינה נשאית של הנגיף. הנאשמת התכוונה לצאת מן הארץ בניגוד להנחיות משרד הבריאות, כשהיא עודנה מחויבת בבידוד.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס – על פוליטיקה, גוגל ופייסבוק

עו"ד נועם קוריס –  על פוליטיקה, גוגל ופייסבוק

בדיוק פורסם שבמדינת פייסבוק כבר גרים היום יותר משני מיליארד משתמשים, הרבה יותר מאשר בהודו או בסין ובעצם הגורם המאחד הכי גדול שהיה אי פעם בתולדות האנושות. יותר מבני אותה דת, יותר מאשר בני אותו לאום, יותר מצופי האירוויזיון או גמר אליפות העולם בכדורגל, פשוט הדבר הכי גדול שקרה.

לא רק בגודל מבחינת כמות המשתמשים, אלא גם לפי החוזק הכלכלי והיכולת להניע תהליכים, כבר ברור לכולם שלמעצמות כמו פייסבוק או גוגל, הרבה יותר קל למשל להגיע לירח או להוציא אל הפועל כל פרוייקט חדשני וגרנדיוזי, קל הבה יותר מאשר לכל מדינה ממוצעת על פני כדור הארץ.

השינוי הזה, שעדיין לא ברור עד הסוף אם הוא שינוי פוליטי, שינוי תרבותי או שינוי הרבה יותר גדול מכך בסדר החברתי והמשילותי על פני כדור הארץ, ועוד ימים יגידו ויבהירו את ההשלכות בינוניות הטווח לכך, שחברות מסחריות כמו גוגל ופייסבוק צוברות כוח כספי, כמות אנושית והשפעה חברתית, פוליטית אישית, כל כך משמעותית ועצומה.

תזכרו את מה שאתם קוראים כאן, כי אם אני מבין נכון, זה רק עניין של זמן עד שהכוח הזה שצוברות חברות מסחריות מהסוג הזה עוד ישפיע הרבה יותר על המבנה החברתי- פוליטי בעולם, וכבר עכשיו לא מספרים לנו שלפייסבוק למשל, יש "שירות חשאי" ויכולות של שירות חשאי, יותר טובות משל רוב אם לא כל המדינות בעולם. ככה זה כשאתה יכול לדעת מי הם החברים של שני מיליארד איש, עם מי הם בקשר קרוב ועם מי לא, עם מי כל אחד נפגש והיכן, ועוד אין סוף פרטים שיוצרים מידע ממוחשב ואון ליין, שממשיך ומשתפר עוד מרגע לרגע

עו"ד נועם קוריס מייסד משרד נועם קוריס ושות' בשנת 2004. משרד עורכי דין נועם קוריס ושות' עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עו"ד נועם קוריס בעל תואר מסטר במשפט מאוניברסיטת בר אילן. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', עו”ד נועם קוריס הצטרפו אלינו בפייסבוק

בג"צ הארכה חמישית של צו למניעת מפגש- קיים קשרים עם גורמי חמאס ברצועת עזה ועסק בכספי טרור

 בג"צ הארכה חמישית של צו למניעת מפגש- קיים קשרים עם גורמי חמאס ברצועת עזה ועסק בכספי טרור

הרכב בג"צ, כבוד השופט י' עמית, כבוד השופט ד' מינץ וכבוד השופט עופר גרוסקופף דחו את עתירתו של עבד אלעזיז מוסא מחמד סאלם אבו סנינה נחשד בקיום קשרים ועיסוק כספי עם גורמי טרור

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

הצטרפו לפורטל הפייסבוק של עו"ד נועם קוריס

עו"ד נועם קוריס – מדריך לתביעות ייצוגיות

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

העתירה שהוגשה הופנתה כנגד צו מניעת מפגש שהוצא על העותר מכוח סעיף 58(ג) לצו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב] (יהודה ושומרון) (מס' 1651) התש"ע-2009. העותר נעצר ביום 4.1.2021, תוקפו של צו המעצר הוא עד ליום 24.1.2021 ותוקפו של צו מניעת המפגש הנוכחי הוא עד ה-21.1.2021 בחצות (לאחר שהוארך חמש פעמים מאז מעצרו של העותר, בכל פעם למספר ימים). כפי שנמסר על ידי גורמי הביטחון, בכוונתם להאריך פעם נוספת את צו מניעת המפגש לתקופה קצרה עד ליום 24.1.2021 אך ככל שלא תהיינה התפתחויות נוספות בחקירה, הכוונה להסיר את המניעה לקראת הדיון בהארכת המעצר. 

לנוכח מצבו הרפואי המיוחד של העותר, נמסר לשופטי בג"צ כי מצבו הרפואי של העותר שפיר, כי קיים מעקב רפואי צמוד ואין מניעה כי ייחקר.  

כפי שנמסר על ידי המשיבים, שירות הבטחון הכללי ומשרד הבטחון בתגובתם, העותר נעצר בחשד ל"קיום קשרים עם גורמי חמאס ברצועת עזה ועיסוק בכספי טרור". ולאחר שהרכב בג"צ עיין בהסכמת בא כוח העותר בחומר הסודי במעמד צד אחד, נחה דעתו של ההרכב, כי מניעת המפגש דרושה לשם ביטחון האזור וטובת החקירה.

אשר על כן, העתירה  נדחתה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

אם יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.

לעיתים קריאת הכתבה או אפילו הכותרת בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.

יש מקרים שבהם אדם שמחזיק אפילו מניות בודדות בתיק הני"ע בבנק, יכול לזכות בסכומי עתק, אם בית המשפט ימצא את טענות עורך דינו ראויות להתברר במסגרת תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית.

פנה אלי למשל פעם מישהו באינטרנט, וביקש שאבחן עבורו האם כדאי לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב וחברת הלמן אלדובי, פנייה לבדיקה שהראתה לי שלציבור לכאורה הוצגו באותה העת מצגים שונים ותנאים מסויימים שלא בוצעו על ידיהם בפועל לכאורה, באותה העת.

החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.

כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.

תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.

בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.

מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, קרנות פנסיה, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  

בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.

כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.

מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.

הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.

החזרת חסרון הכיס לקופת החברה עצמה הוא גם האינטרס של בעלי מניות המיעוט והנושים, אשר קופת המזומנים של החברה מהווה חלק מהנכס שלהם או הבטוחה להחזרת החוב כלפיהם בהתאמה.

בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

בג"צ דחה עתירה נגד מעצרו המנהלי של חשוד בהשתייכות ל"טרור עממי"

בג"צ דחה עתירה נגד מעצרו המנהלי של חשוד בהשתייכות ל"טרור עממי"

העותר, יליד 1986, תושב שכם. ריצה בעבר שני עונשי מאסר בפועל בגין ניסיון לסחר בציוד מלחמתי, ובגין קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה (ההרשעה האחרונה משנת 2007, ובגינה הושתו על העותר 32 חודשי מאסר). העתירה מופנית כנגד צו המעצר המנהלי השני ברציפות שהוצא כנגד העותר, המורה על המשך מעצרו המנהלי לשישה חודשים מיום 27.10.2019 ועד ליום 26.4.2020.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

נועם קוריס – רשת קו עיתונות

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7 על תביעה ייצוגית

עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון

עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 

עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום

וואלה!- קבלו נוסחה למיליון הראשון

לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר, עיינו שופטי ההרכב בחומר החסוי. ונחה דעת שופטי ההרכב כי נשקפת סכנה מן העותר, וכי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה העותר "מעורב בהנעת פעילות צבאית עדכנית; לו קשר קונספירטיבי למג'האד שאהין ופעילי טרור עממי עדכניים; ברשותו מטענים/ רימונים מאולתרים; ושהייתו בשטח מסכנת את ביטחון האזור".

שופטי בית המשפט העליון אף קבעו, כי לא ראו מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי ולא מצאו כי נפל פגם בהכרעות בתי המשפט הצבאיים בעניינו של העותר, לאור המסוכנות הנשקפת מהעותר לשלום הציבור ובטחונו.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.